אלהי תהלתי בשמך אשחרך

רשות / רבי אברהם אבן עזרא

אֱלֹהֵי תְהִלָּתִי, בְּשִׁמְךָ אֲשַחֶרְךָ
   וְזִכְרָךְ פְּאֵר עוֹלָם – וְאֵיךְ פִּי יְפָאֶרְךָ?
בְּהִתְבּוֹנְנִי כִי סוֹד בְּרוּאִים תְּהִלָּתָךְ –
   לְבָבִי בְּךָ יֶהְגֶּה, לְשׁוֹנִי תְּסַפֶּרְךָ.
רְצוֹנִי לְהִבָּדֵל לְשִׁמְךָ, וְאֵיכָה לֹא
   תְּחַפֵּשׂ חֲדַר בֶּטֶן – וְנִשְׁמַת אֱנוֹשׁ נֵרְךָ?
הֲלֹא אַתְּ מְעוֹן כָּל דּוֹר וְגֵר הִנְנִי עִמָּךְ –
   פְּרֹשׂ חַסְדְּךָ עָלַי וְאַל תַּעֲזֹב גֵּרְךָ!
מְשׂוֹשִׂי בְּךָ תָמִיד, וְכָל אַחֲלֵי נַפְשִׁי –
   הֱיוֹתִי לְעוֹלָם חַי לְמַעַן אֲזַמֶּרְךָ.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).