אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עינוגים, סוכנים ומכירת כרטיסים)
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עינוגים, סוכנים ומכירת כרטיסים) מתוך 
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עינוגים, סוכנים ומכירת כרטיסים), תשכ״ב–1962
אכרזה על שירותים בני פיקוח
ק״ת תשכ״ב, 2689; תשל״ח, 1819.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, הריני מכריז לאמור:
הגדרות [תיקון: תשל״ח]
באכרזה זו –
”עינוג“ כמשמעותו של שעשוע ציבורי בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935;
”בית עינוג“ – מקום שבו עורכים עינוג;
”מוכר כרטיסי עינוג“ – אדם שעסקו או חלק מעסקו –
(1)
רכישת כרטיסים בשביל זולתו;
(2)
כל פעולה אחרת הקשורה במישרין עם הפעולה האמורה בפסקה (1);
”כרטיס“ – כל מסמך המקנה זכות כניסה לבית עינוג כאחד מקהל המבקרים או המעיד על זכות כזו.
אכרזה על שירותים בני פיקוח [תיקון: תשל״ח]
שירות עינוג, כל שירות הניתן על ידי מוכר כרטיסי עינוג וכן מכירת כרטיסים מוכרזים בזה כשירותים בני פיקוח.
ביטול
אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עינוג וסוכנים), תשי״ט–1958 – בטלה.
השם [תיקון: תשל״ח]
לאכרזה זו ייקרא ”אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עינוגים, סוכנים ומכירת כרטיסים), תשכ״ב–1962“ [צ״ל: ”אכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עינוגים ומכירת כרטיסים), תשכ״ב–1962“].
י״ב באלול תשכ״ב (11 בספטמבר 1962)
- חיים משה שפירא
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.