איסור והיתר לרבנו ירוחם/נה
תולעים שבראש או בבשר או בבני מיעים שבאו שם בחיי הבהמה או דגים חיים, אסורין כדתניא (שם דס"ז ע"ב) את נבלתם תשקצו לרבות הכנים שבבהמה ובהמה בת שחיטה והשחיטה אינה מתרת אלא הבשר וגבי דגים אמרי' (שם) דילמא מעלמא אתו דכי ניים עאלו באודניה ואמרי' הילכך קוקני אוסרי פי' תולעים אבל תולעים שבבשר או בדגים שבאו אחר שחיטה מחמת סירחון או בגבינה אף התולעים מותרין אחר שמתו אבל אי פירש מחיים ע"ג הבשר או הגבינה אסורין אפי' לאחר שמתו וכ"ש שלא לאוכלם בידיו לבדם וכן אם התולע יצא מחלל הפרי אסור משום השרץ השורץ על הארץ אבל מחיים אסורין אפי' לא פירשו משום אבר מ"ה ס"מ ואבי"ה בשם אביו ורשב"ט כ' שאף התולעים חיים מותרין דהיינו רביתייהו ואין בהם משום אבר מן החי ולא משום השרץ השורץ על הארץ וכן משמע במימוני שמותר מחיים וז"ל אבל אם לא פירש מותר לאכול הפרי והתולע עכ"ל וכן אח"ך משמע מדבריו שמותר לאוכלן מחיים ובכל מקום הזכיר אם פירשו להארץ וז"ל אם פירשו לאויר ולא נגעו להארץ או שיצאו מאוכל זה לאוכל אחר אסורין מס' ואין לוקין עליהן משמע שר"ל לאפוקי ע"ג המאכל וצ"ע והמנהג נר' שאין להקפיד לאכול התולעים שבגבינה עם הגבינה אבל לא לבדם.
תולעים מתים שנמצאו בקערה שנפלו מן הבשר מותרים דאין לחוש שפירשו מן הבשר בעודם בבשר דמסתמא אותם שהיו בחיים נפלו כשהדיחו הבשר ס"ת וסמ"ג וצ"ע דשמא פירשו וחזרו מחמת השמנונית שאינם יבשים כמו פולין.