איסור והיתר לרבנו ירוחם/לט
אכל בשר אסור לאכול גבינ' עד סעוד' אחר' כר' חסדא (בפרק כ"ה דק"ה) וכן נהג מר עוקבא מפני שהבשר ושומן נדבק בפה זמן ארוך וכ' ר"ב מפני שהבשר שבין השניים קרוי בשר שנא' הבשר עודנו בין שניהם והוא ג' שעות כרש"י ומטעם זה טוב לנקר שינוי בסעודה אחרת אם יאכל גבינה ואם לא אכלו בשר רק כעין טיגון בשומן מותר לאכול גבינה אח"ך בקינוח הפה והדחת ידיו דאינו נדבק מר"ף.
אכל גבינה ורוצה לאכול בשר יטול ידיו שמא נדבק שמנונית ויקנח פיו בפת או בשאר דברים בר מן קמח תמרי וירקי וידיח פיו במים דבעי קינוח והדחה כך פי' רש"י ור"ח גבי ושוין ב"ש וב"ה שמקנח וכ"ש שמדיח (שם) ור"י היה נוהג לשרות הפת ביין או במים ואוכל במקום קינוח והדחה בפה וריב"א היה מקנח בפת לבדו ומדיחו לבדו שהיה עושה הדחה לידיו ולפיו שהיה בולע מים ומכניס אצבעו לתוך פיו ומדיחו.
אין אוכלין על שולחן א' בשר וגבינה, ואפי' בשר עוף כב"ה פי' כשאין הפרש ביניהם ונהגו לשים ביניהם קנקן או שאר כלים או ב' מפות א' של בשר וא' של גבינה וכ"כ בתוס' שאנץ.
ובסמ"ג כ' דנהגו להפסיק בלחם או בקנקן וראיה (לדבר) דמסיק תלמודא (שם דק"ז ע"ב) גבי מכירין זה את זה אסורין דלא אסרו אלא כעין תפיסה א' פי' כשאין הפרש ביניהן.