איסור והיתר לרבנו ירוחם/לז
כף חולבת בקדרה של בשר או איפכא אם יש ס' בתבשיל הקדרה והתבשיל מותרים והכף אסורה כי היא בלועה מבשר בחלב ואפי' בדיעבד אוסר כל התבשיל כל זמן שהיא בת יומא מזה ואם אין ס' בתבשיל אסור בהנאה אפי' לכלבים ובס' התרומה מביא ראיה מפ' הדר (דס"ד ע"ב) במעשה דר"ג דאמ' טול גלוסקא. והוצרך לומר וש"מ חמץ אחר הפסח מותר בהנאה אע"פ שלא ראה הגוי מעולם ומיהו בקדרה מותר לתת פירות או דבר צונן דאין לו הנאה מעיקר האיסור כדאמרי' בפ' אין מעמידין (דג"ל ע"ב) רמא ביה הגוי חמרא מותר לישראל למרמי ביה שכר וסתם חביותיהם של חרס.
וצריך החכם לחקור אם אחר תחיבת הכף שמו מים בקדרה דאין מים אחרונים מצטרפין לס' ואם ספק אם שמו מים אח"ך או אם שפכו מן המים דהוי ספיקא דאורי' ולחומרא דנהגו כר"ת דטעם כעיקר דאורי' ואם הכף אינה ב"י אסורה דבלועה מבשר בחלב, והשאר מותר אפי' אין ס' לבטל, כי נט"ל מותר כדאמ' רבא אף בדיעבד והכף אינה אוסרת מבליעה ראשונה כיון שאינה ב"י מבליעה א' מר"ף.
הגה: כגון כף חולבת שאינה בת יומא ונאסרה מבשר אם חזרו ותחבוה מבשר אפי' תוך מע"ל אינה אוסרת כי אינה ב"י מבליעת החלב ואינה אוסרת הבשר כמ"ש ר"ת בתשובתו גבי חלב שנתבשל בקדרה של בשר אבל חזרו ותחבוה בקדרה של חלב תוך מע"ל מבליעת הבשר אוסרת החלב עכ"ה.