איסור והיתר לרבנו ירוחם/כט


טיפת חלב שנפלה על החתיכה שמקצתה חוץ לרוטב ומקצתה תוך הרוטב ויש ס' ברוטב ומאותה חתיכה לבטל הטיפה הכל מותר אפי' אותה מקצת שחוץ לרוטב משום שהטיפה מתפשטת בכל החתיכה ואח"ך מתפשטת נמי בתוך הרוטב נמצא שהכל מסייע לבטל ואם נפלה על החתיכה שכולה ביובש שוכבת על אחרות צריך ס' בחתיכה לבטל הטיפה כי החלב מתפשט בכל החתיכה ואם נפל' ואח"ך ניער עד שנתחב' אותה חתיכ' ברוטב או אם כיסה הקדרה שאז עולה הרתיחות משוליה לפיה צריך ס' נגד כל אותה חתיכה ואז מתבטלת אם אין מכירה דאם מכירה יסירנה דאסורה היא דקי"ל כרב ור"י דאמרי אפשר לסוחטו אסור פי' אותה חתיכה שנעשית נבילה מחמת בב"ח או מחמת דבר אחר והושמה בקדירה עם שאר חתיכות אע"פ שהאיסור שבה נסחט ממנה ומתבטל בס' דקדרה מ"מ אותה חתיכה אסורה אם מכירה אבל אם לא ניער אינה אוסרת האחרת אע"פ שנוגעות יחד חמות דאינם מפעפעות בלא רוטב וראיה מדתנן (פכ"ה דק"ח) טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בנ"ט בחתיכה א"כ ש"מ דחלב מפעפע בכל החתיכה וש"מ דצריך ס' נגד כל החתיכה ואין די נגד הטיפה שנפלה עליה דמיד אסורה כל החתיכה וש"מ דאיסור הנבלע אינו הולך ממנה בלא רוטב מדקתני ניער וכיסה דאז מתפשט בלא רוטב לחתיכה אחרת א"כ בלא ניער וכיסה יאסרו כולם אי כולם יסייעו לבטל הטיפה אע"פ שמפרש לקמן שחתיכה נבילה חמה אסורה במגעה חתיכה כשרה ר"ל כשהיא נבילה ואסורה מחמת עצמה אבל כאן שאסורה מחמת בליעה דוקא אינה אוסרת בלא רוטב.

הגה: ונ"ל אם היא חתיכה גדולה וראויה להתכבד אפ"ה בטילה כיון שאין בה כזית חלב בכדי אכילת פרס (א"כ יש תרתי לריעותא) כדפי' לקמן גבי וכן חתיכה גדולה של נבילה אבל אם היא ראויה להתכבד ויש בה כזית בכדי אכילת פרסא"כ יש תרתי לריעותא אז אינה בטילה לעולם ואם היא קטנה שאינה ראויה להתכבד אפי' יש בה כזית בכדי אכ"פ מן החלב מ"מ היא בטילה דאין כאן אלא חדא לריעותא.

תנן התם במס' (תמורה די"ב ע"א) אין המדומע חוזר ומדמע אלא לפי חשבון שבו כיצד סאה של תרומה שנפלה בפחות מק' של חולין ונאסרה וחזר ונפל מן המדומע למקום אחר אינו אוסר אלא לפי חשבון תרומה שבה וכ"ת דאמאי אמרי' לעיל שאם ניער שצריך ס' כנגד כל החתיכה בשלמא לפי ר"א דפי' דאין חתיכה עצמה נ"נ אלא בב"ח אך למנהגנו ק' ותי' ר"י דל"א דחנ"נ רק בדבר לח או בבליע' טעם א"כ משמע מתוך פ"י ר"י שאם נאסר תבשיל בשר מחמת תבשיל חלב או מחמת שאר איסורי' שלא היה ס' לבטל וחזר ונפל מאותו מרק הנאסר תוך היתר אחר שצריך ס' נגד כל המרק כיון שהוא לח ועוד שבלע הטעם כדפי' לעיל גבי חתיכה משא"כ בתבואה ומיהו ראב"ן הורה להתר ולא צריך רק נגד המדומע כגון רביעית איסו' שנפל בנ"ט רביעיות של היתר וחזר ונפל רביעית מאותו מדומע לקדרה אחרת של היתר א"כ ס' רק נגד חלק א' מס' שברביעית ודבר מועט ומהר"ם ז"ל התיר במעשה כזה ואמר שיש חילוק בדבר כי מה שאנו אומרים שבכל איסורין החתיכה ענ"נ היינו בחתיכה שהיא חשובה וניכרת ונבדלת אבל רוטב ברוטב או יין במים הוי כתרומה וחולין ולא שייך למימר חענ"נ להצריך ס' נגד כולה וצ"ע.