איסור והיתר לרבנו ירוחם/א
בשר לקדירה מדיחו היטיב או שורהו במים ומולחו מצדדיו היטיב עד שיקרא אינו נאכל מחמת מלחו פי' בלא הדחה. ותרנגולת וטלה צריך למולחן מבפנים ומבחוץ ואם מלחו מבפנים או מבחוץ לבד יש אוסרין ויש מתירין. וישהה במלחו שיעור צלייה כי בה"ג פירשו מליחה כצלייה כי זה מוציא דם כזה והשיעור מיל פי' תחום שבת כפי' המימון וכן נמצא בתשו' רש"י. וכשרוצה לבשלו מדיחו ב' פעמים או ג' מים ראשונים להעביר המלח והדם והשניים להעביר הלחלוחית כדמסיק מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה, ובדיעבד בפעם א' שרי. וישים המים בכלי קודם הבשר מליח בעוד שהוא לח.
הגה: ובמימון כ' שיש למלוח במלח עבה כחול הגס כי הדק נבלע בבשר ואינו מוציא דם וצריך לנפץ הבשר מן המלח ואח"ך ידיחנו. וכ' הסמ"ג הביא ראיה מפ' כל הבשר (דקי"ג ע"א) ר"ד אימלח במלחא גללינתא ומנפץ לה. עוד כ' המימון שאחר ההדחה ישליך הבשר ברותחין ולא בפושרין כדי שיתלבן מיד ולא יצא דם וצ"ע בטעמא ואין המנהג כן, עכ"ה.