אינטלגנציה לשבת ע

<< · אינטלגנציה לשבת · ע · >>

"עבד אדומי" שהיה למלך בישראל. במי מדובר?

מדובר כמובן בהורדוס, שמלך ביהודה משנת 37 עד 4 לפנה"ס. הוא היה בן למשפחה אדומית שהתגיירה כ- 100 שנים קודם לכן. בשנת 37 לפסה"נ כבש את ירושלים עם צבאו בסיוע רומי, הוציא להורג את כל מתנגדיו, כמו גם 45 חברי סנהדרין שחשד בהם שהם מתומכי החשמונאים. גם את אשתו מרים דן למוות בחשד שניסתה להרעילו וכן את בניו. אוגוסטוס קיסר אמר אז "שמוטב להיות חזירו של הורדוס מאשר בנו" שהרי את כל בניו הוא הוציא להורג. העם שנא את הורדוס וקרא לו עבד אדומי ואפילו ששיקם את המקדש ופארו ללא הכר העם לא אהד אותו בשום שלב. בשיפוץ המקדש העסיק הורדוס אחד עשר אלף איש, במשך תשע שנים, בית המקדש המחודש היה כל כך מפואר עד כי נאמר עליו בתלמוד: "...מי שלא ראה בנין הורדוס , לא ראה בנין נאה מימיו...". הורדוס היה "הבנאי" של ירושלים, אולם למרות הכל, העם שמח ביום מותו.

עיר בשם "סכר על נהר אמסטל". באיזו עיר ידועה מדובר?

מדובר בעיר אמסטרדם, ששמה האמיתי הוא אמסטלדם. העיר נוסדה בשנת 1200 ככפר דייגים בשפך הנהר אמסטל. היא נקראה על שם סכר (דאם בהולנדי) שנבנה על הנהר אמסטל הזורם בתוכה. השם אמסטלדם שובש לאמסטרדאם וכך היא נקראית עד היום. היום היא עיר חשובה ביותר במיוחד בגלל הנמל שלה המשמש את כל אירופה. היא העיר הגדולה של הולנד (870,000 איש) ומשמשת כמרכז הכספים והתעשייה שלה.

על ערש הדווי הכריז : "...ואף על פי כן נוע תנוע...". במי מדובר?

מדובר בגאליליי גאליליאו (1564 – 1642), שהוכיח את טענת האסטרונום הפולני קופרניקוס (מאה שנה קודם לכן), שאכן כדור הארץ מסתובב סביב השמש דעה זו הייתה ככפירה בעיני הכנסייה שתמכה בגישתו של האסטרונום היווני פתולימאוס (תלמי, המאה השניה לסה"נ, אלכסנדריה) שהארץ במרכז היקום והשמש מסתובבת סביב כדור הארץ. הכנסייה רדפה את גלילאו וניסתה בכוח לכפות עליו את דעתה, ומסופר שעל ערש הדווי הוא אמר "...ואע"פ כן נוע תנוע האדמה..." (סביב השמש). גלילאו היה איש מדע חשוב ביותר: הוא הצליח לבנות טלסקופ עם כושר ההגדלה של עד 32. בשנת 1610 הוא גילה שסביב כוכב הלכת צדק מסתובבים ארבעה ירחים. קודם לכן בשנת 1604 הוא הוכיח הוכחה תיאורטית, שגופים נופלים לפי חוק התאוצה הקבועה, כלומר שאם יפילו גוף כבד וקל, הרי הם יפלו ארצה באותה המהירות. הוא הראשון שהראה שבאמצעות מטולטלת ניתן למדוד זמן. גלילאו, למרות לחצה הכבד של הכנסייה ועל אף שבשלבים מסוימים התכחש פומבית לדעתו המדעית, בסתר לבו ועד יום מותו הוסיף להאמין שכדור הארץ סובב את השמש ולא להיפך.

עליו נאמר "...אחינו אתה, אחינו אתה...". במי מדובר?

מדובר באגריפס (כנראה הראשון), (19 לפסה"נ – 44 לסה"נ) נכדם של הורדוס ("האדומי" המפורסם ביותר בתולדות עם ישראל) ומרים החשמונאית, בן אריסטובלוס וביריניקיי, התחנך ברומא בחצר הקיסרים והתיידד עמם (חברו הטוב היה קאליגולה שאח"כ התמנה לקיסר כמחליפו של טיבריוס והוא זה שדרש שיעמידו את פסלו בבית המקדש, כאשר אגריפס מנסה לשכנעו שהדבר רק יביא צרות, בסופו של דבר נרצח קאליגולה והפסל לא הוצב). הוא ניצל קשריו אלו לטובת אחיו היהודים בארץ ישראל. אגריפס סייע לקלאודיוס (דוד קאליגולה) לרשת את כס הקיסר ולאות תודה העניק לו הקיסר קלאודיוס את ארץ יהודה והשומרון. שנות שלטונו של אגריפס עד מותו בשנת 44, הם למעשה תקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו (עד לעת החדשה) אגריפס חיזק את ירושלים ואת ביצוריה, הוא החל לבנות חומה שלישית מצפון לירושלים, אולם נאלץ להפסיק את המלאכה בעקבות לחץ מרומא. לדעת יוסף בן מתיתיהו אילו השלים את בניית החומה השלישית, שוב אי אפשר היה לכבוש את העיר מצפון. אגריפס הקפיד לחיות ע"פ חוקי ההלכה היהודית. יחסיו עם הפרושים והמוני העם היו טובים. בשני מקומות מוזכר אגריפס במשנה, פעם אחת במסכת ביכורים (פרק ג , משנה ג): "...אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שהוא מגיע לעזרה...". ופעם שנייה בנושא "הקהל" (המתקיים במוצאי יום ראשון של חג הסוכות בשנה שלאחר שנת השמיטה), שם מסופר: "...והמלך עומד ומקבל וקורא ויושב... ושיבחוהו חכמים..." וכשהגיע לפסוק: "...מקרב אחיך תשים עליך מלך ..." (דברים י"ז,ט"ו), זלגו עיניו דמעות (שהרי היה מצאצאי הורדוס האדומי), אמרו לו (הקהל) "...אחינו אתה, אחינו אתה..." (מסכת סוטה, פרק ז', משנה ח').