אינטלגנציה לשבת נ

<< · אינטלגנציה לשבת · נ · >>

נוגדנים הנוצרים ע"י וירוסים מוחלשים. מי הוא ממציא השיטה?

מדובר על לואי פאסטר (1895-1822) כימאי דגול, מחלוצי חוקרי החיידקים, שעמד לראשונה על תפקידם של החיידקים כמחוללי תסיסה ומחלות. נולד בצרפת ועשה דוקטוראט בכימיה בפאריס. פאסטר היה הראשון שהוכיח שתהליכי תסיסה ורקבון נוצרים ע"י החיידקים ולא כפי שחשבו עד אז שהם תוצאה של הרקבון. פאסטר גם הראה שע"י חימום בחום בינוני אפשר לקטול את החיידקים ולכן שיטה זו קרויה על שמו בחלב (חלב מפוסטר). מאוחר יותר הוכיח פאסטר שע"י חיסון אפשר למנוע מחלות. החיסון נעשה ע"י הזרקת חיידקים מוחלשים מהסוג שחולל את המחלה לזרם הדם של בעלי החיים (כולל אדם), חיידקים אלו גורמים למחלה באופן קל ותוך כדי כך הגוף מפתח "נוגדנים" למחלה, נוגדנים אלו נשארים בדם ומונעים את היווצרות אותה מחלה. פאסטר גם פיתח חיסון נגד מחלת הגחלת בבהמות (הפוגעת גם בבני אדם) ונגד מחלת הכולרה בעופות ונגד כלבת.

נודעה ביופיה,בקסמה האישי ובהשפעתה על גורלם של שלשה אנשי מדינה רומיים גדולים. אולם בסופו של דבר התאבדה. במי מדובר ?

מדובר בקליאופטרה (30-69 לפנה"ס) – מלכת מצריים, האחרונה לבית תלמי, שנודעה ביופיה המיוחד ובהשפעתה על: יוליוס קיסר, מרקוס אנטוניוס ואוקטאביאנוס (אוגוסטוס קיסר). קלאופטרה היתה בת 17 כשאביה מת (המלך תלמי אולטס), היא ואחיה היו אמורים לשלוט יחד, אלא שאחד האחים תפס את השלטון וקלאופטרה נאלצה לעזוב. היא פגשה את יוליוס קיסר שעשה אותה שוב למלכת מצרים, אך היא הלכה אחרי יוליוס קיסר לרומא עד שנרצח בשנת 44 לפנה"ס, ביודעה עד כמה אינה אהודה על הרומאים עזבה את רומא למצרים. לאחר מספר שנים פגשה קליאופטרה באנטוניוס ששלט אז עם אוקטאביאנוס בעולם הרומאי. אנטוניוס החליט לזנוח את אשתו אוקטאביה והעדיף את חיקה של קליאופטרה במצרים. אוקטאביאנוס שלחם בהם הציע לה להצטרף אליו והיא שכנעה את אנטוניוס להתאבד באומרה לו שגם היא מתכוונת לעשות כך, בינתיים נפגשה עם אוקטאביאנוס והבינה שבעצם הוא מתכוון להביאה לרומא כשבויה ולא כמלכה – ואז התאבדה. יש אומרים שהניחה לנחש ארסי להכישה (כידוע לנחש משמעות דתית עמוקה במצרים).

נחרב ב- 14 ליולי- בצרפת. מי נחרב ? ובמה חשיבותו?

נחרב מבצר גדול מאוד בעיר פאריס שבצרפת ושמו "הבאסטיליה". המבצר שימש כבית כלא גדול. בשנת 1789 ב- 14 ביולי (פרוץ המהפכה הצרפתית), עלו תושבי פאריס על כלא גדול זה וכבשו אותו. מאז חוגגת צרפת מדי שנה את ה- 14 ביולי כיום העצמאות שלה. הבאסטיליה הפכה ממצודה לבית כלא, בו כלאו מלכי צרפת את אויביהם, ללא משפט ודין. כך הפכה הבאסטיליה לשם נרדף ולסמל לאכזריות ולדיכוי ולכן הייתה אחת המטרות הראשונות של ההמון המתמרד. המלך לואי ה- 16 שבימיו פרצה המהפיכה הצרפתית, דווקא לא הירבה להשתמש בכלא זה, אבל להמון הצרפתי הוא היה סמל ועל כן נחרבה הבאסטיליה עד היסוד.

ניצח "בקרב הפירמידות", ספינותיו נהרסו "בקרב הנילוס" והוא נבלם מול חומות עכו. במי מדובר?

מדובר על נפוליאון בונאפארט (1769 – 1821), נער קורסיקני שהיה לקיסר צרפת ושלט על אירופה כ- 20 שנה. ב- 1789 – פרצה המהפכה הצרפתית. נפוליאון קיבל את הפיקוד על הארטילריה בטולון, שם נחתו האנגלים והספרדים – הוא הוליך את אנשיו להסתערות והדף את הפולשים, בעקבות כך הועלה לדרגת גנראל, אך נאלץ לפרוש מהצבא והגיע לדרגת עוני. קשיים בחזית עם איטליה גרמו לממשלה הצרפתית לקרוא לו חזרה. נפוליאון כפה על האוסטרים את הסכם "קאמפו פורמיו" שלפיו קיבלה צרפת שליטה על השטחים עד נהר הריין ושליטה על בלגיה. עקב כך כל צרפת הריעה לו. ב- 1797 ניצח את שליטי מצרים בקרב הפירמידות, אך האדמירל הבריטי הורשיו נלסון, הרס את ספינות נפוליאון במפרץ אבוקיר, במה שכונה "קרב הנילוס", כך נלכד צבאו במצרים. הוא ניסה להתקדם לסוריה אך נבלם מול חומות עכו, שעליה הטיל מצור ונסוג למצרים ומשם חזר לפאריס. ב- 1802 כרת שלום עם בריטניה וניסה לנצל את הזמן לאירגונה ושיקומה של צרפת. יסד את הבנק הלאומי הצרפתי, החזיר את הדת הקאתולית למעמד של דת לאומית ויסד מערכת חינוך לאומית. אלו היו השנים הטובות ביותר שלו. ב- 1804 הגיע נפוליאון לשיא כשהכתיר את עצמו בטקס מרשים בכנסיית נוטר-דם לקיסר צרפת ואת אשתו גו'זפין - לקיסרית, אולם היות והיא לא ילדה לו ילדים - גרש אותה לאחר מספר שנים, ונשא את מארי לואיז בתו של קיסר אוסטריה. בנם קיבל את התואר : מלך רומא. נפוליאון הסתבך בשנית באינסוף מלחמות: נגד בריטניה, פרוסיה, רוסיה, ספרד - הוא נכנס למוסקבה, אך הרוסים הציתו אותה והצרפתים נאלצו לסגת, עשרות אלפים מתו בנסיגה הזו, המכה היתה נוראית וב- 1814 התפטר נפוליאון ופרש לאי אלבה. אח"כ חזר שוב לצרפת, הוא אסף חיילים סביבו בכדי לצאת למלחמה – תקופה זו ידועה בשם "מאת הימים" בסופה הוכה (בקרב ווטרלו ב- 1815) בידי הבריטים. הפעם הוגלה לאי הבודד סנט הלנה שבדרום האוקיאנוס האטלאנטי, שם חי עד יום מותו ב- 5.5.1821. לאחר זמן הועברו עצמותיו לקבר מפואר "בארמון האינוואלידים" בפאריס.

ניתן לראות בו את "נכדו הפילוסופי" של סוקראטס. במי מדובר?

מדובר באריסטו (384-322 לפנה"ס), מגדולי הפילוסופים של יוון העתיקה. (פירוש המילה פילוסוף = אוהב חוכמה, והכוונה לאדם העוסק כל חייו בלימוד ובמחקר עיוני, בניסיון להבין ולבאר את אמיתות העולם הסובב אותו) אריסטו, נולד במקדוניה שביוון, בגיל צעיר עזב לאתונה מאחר ושאף להיות תלמידו המובהק של אפלטון, שהיה תלמידו המובהק של סוקראטס, בכך ניתן לראות בו "נכד פילוסופי" של סוקראטס. למרות שאריסטו היה תלמידו של אפלטון רעיונותיהם היו שונים מאוד אלו מאלו. אפלטון – הגה בעיקר ברצוי, בשאלה כיצד צריכים להיות חיי האדם ואילו אריסטו עסק בעיקר במציאות, בשאלה כיצד חיים בני האדם, כיצד לפתור חלק מהבעיות בחייהם. אריסטו, עסק בעיקר במציאות וניסה להעלות רעיונות חדשים מתוך עובדות אלו. הלוגיקה המציגה את חוקי ההיגיון, החלה עם אריסטו. מעבר למדע ולפילוסופיה עסק אריסטו גם בניתוח מחזות, ורבים מסופרי ימי הביניים ביססו את רעיונותיהם על אריסטו. שלוש העבודות המפורסמות של אריסטו הם: "פיסיקה", "מטאפיסיקה" ו"פוליטיקה" . אריסטו ותלמידיו היו מהלכים תכופות מתחת לעצים בעת ויכוחיהם, מנהג זה הקנה להם את הכינוי "פריפאטטים" = להתהלך.

נכנס ל- "פרדס" ו- "קיצץ בנטיעות". במי מדובר?

מדובר בתנא אלישע בן אבויה הקרוי גם "האחר", בן דורו של רבי עקיבא (מאה השנייה לסה"נ). תלמידו המוכר ביותר הוא רבי מאיר (שהיה גם תלמידו של רבי עקיבא). בשלב מסוים פרש אלישע מדרך ההלכה וחדל לשמור תורה ומצוות. קיימים מספר הסברים למהפך שחל באמונותיו של אלישע בן אבויה: הסבר אחד מתאר שהוא החל לעסוק בתורת הסוד שהביאתו לספקנות ועירערה את אמונתו הדתית, שהביאה בעקבותיה זניחת ההלכה ולכן נאמר עליו "שנכנס לפרדס" כלומר לתורת הסוד והתוצאה היית ש"קיצץ בנטיעות" – כלומר זנח את ההלכה. מסורת אחרת מספרת שפעם ראה בבקעת גינוסר אדם נוטל מעץ דקל ציפור ואפרוחיה בניגוד למצוות שילוח הקן והולך אותו אדם לדרכו. למחרת ראה אדם אחר, ששילח קודם את האם ורק אח"כ לקח את האפרוחים – כפי שהתורה אכן מצווה ומבטיחה לעושה כן שיאריך ימים, אבל אותו אדם כשירד מהעץ עם האפרוחים הכישו נחש ומת במקום, כאן החל לשאול "האם זו תורה וזו שכרה"?! מסורת אחרת מספרת שלאחר שראה את עשרת הרוגי מלכות מומתים באכזריות והשפלה הגיע למסקנה שאין דין ואין דיין. המעניין שהוא אף ניסה להשפיע על עוד אחרים שילכו בדרכו – לאחר שאימץ לעצמו את התרבות היוונית-רומית.

"נסיך הברזל". על מי מדובר?

מדובר על ביסמארק אוטו פון (1815 – 1898), שהיה אחד המדינאים הבולטים, שקמו במאה ה- 19 לגרמניה ולעולם כולו. למעשה ניתן לראות בו את המייסד של גרמניה החדשה. כאשר החל ביסמארק לעסוק בפוליטיקה, היתה גרמניה מפורדת למספר מדינות, מטרתו היתה לאחד את הגרמנים למדינה אחת ולאומה אחת, כך שתהייה לכוח המרכזי באירופה. הוא רצה שגרמניה המאוחדת תונהג ע"י מדינתו שלו – פרוסיה. ביסמארק היה תקיף וחסר רחמים במעשיו והכריז שיאחד את גרמניה בשיטות של "דם וברזל", כך זכה לכינוי "נסיך הברזל" או "קאנצלר הברזל". ביסמארק גם כבש את כל שטח צפון גרמניה גם מדנמק וגם מאוסטריה לאחר שהביס אותה. בכדי לשלוט על דרום גרמניה היה עליו להכות את הצרפתים, ואכן בשנת 1870 נחלה צרפת מפלה וביסמארק כבש גם את פאריס, כאשר נפוליאון השלישי קיסר צרפת נכנע. בשנת 1871 התממש חלומו "לגרמניה אחת", כאשר מלך פרוסיה מונה לקיסר גרמניה המאוחדת וביסמארק היה לקאנצלר (ראש ממשלה) והועלה לדרגת נסיך. מאז הקדיש את זמנו לחיזוק גרמניה בבריתות שכרת, עודד שילטון רב מפלגתי, הוא יזם תוכניות לשיפור תנאי החיים של פשוטי העם, כולל תוכניות ביטוח בריאות, חיזוק התעשייה והמסחר. בשנת 1890 פרש מהחיים המדיניים, כאשר הקיסר החדש היה וילהלם השני.

"נשמה גדולה". במי מדובר?

מדובר על גאנדי מוהאנדאס קאראמצ'אנד (1869 -1948) הקרוי ע"י ההודים "מאהאטמה" שפירושו "נשמה גדולה". גאנדי היה המנהיג הנערץ על תושבי הודו, שהוביל את מדינתם משעבוד של בריטניה לעצמאות ונרצח בידי קנאי הינדי. אפרו פוזר בנהר ג'ומה הזורם אל תוך הגאנגה (גאנגס), שההודים מאמינים שרחצה בו ממרקת עוונות ומרפאת חולים. גאנדי נשא אישה בגיל 12 כנהוג בהודו. בגיל 19 יצא ללמוד משפטים בלונדון ונעשה עו"ד. לפני נסיעתו הבטיח לאמו שלעולם לא יאכל בשר, לא ישתה כוהל ולא יעשן, וכל חייו נמנע ממותרות. גנדי גם לחם למען ההודים בדרום אפריקה ושהה שם כ-21 שנים, בשובו להודו – נעשה למנהיגם של הנדכאים והחלשים. ב- 1918 נעשה מנהיג מפלגת הקונגרס ועודד "התנגדות פאסיבית" נגד הממשל הבריטי אם כי לפעמים גם התנגדות מסוג זה הביאה לשפיכות דמים. הקים תנועה חדשה שדרשה את יציאת הבריטים בסיסמא "עיזבו את הודו", התחוללו מהומות ושפיכות דמים וגאנדי נאסר שוב ושוחרר רק בשנת 1944. כאשר יצאו הבריטים מהודו ב- 1947, פרצו קרבות דמים בין הינדים למוסלמים וכמיליון איש נהרגו. גאנדי עשה ככל יכולתו להפסיק שפיכות דמים זו וכשעמד לפתוח את אחד מכנסי התפילה ב- 30 לינואר 1948 נורה ונהרג בידי קנאי הינדי, עם מותו פחתו המהומות. למיליונים בהודו היה גאנדי קדוש, גאנדי עצמו אמר : "מעלתי היחידה היא אמת ואי אלימות".