אינטלגנציה לשבת ד

"...דבר עברית והבראת...". למי מיוחסת אימרה זו ?

האימרה מיוחסת לאליעזר בן יהודה . (1922 - 1858). חרף מחלת השחפת ממנה סבל, היה אדם פעיל ובד"כ אף היה כותב בעמידה (כפי שנהג עגנון). מפעל חייו הגדול "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" הושלם רק בשנת 1959, שלושים ושבע שנים אחרי מותו. אליעזר בן יהודה נולד בליטא בשם פרלמן ובנערותו זכה לחינוך תורני, אך סיים גם גימנסיה כללית. מלחמת טורקיה רוסיה על הבלקנים וגל הלאומיות שהציף את רוסיה קרבו את בן יהודה לעיון מעמיק בבעיות הלאומיות המודרנית. בפאריס, בשנת 1880 החל לפרסם "בחבצלת" את מאמריו הראשונים בהם החיאת השפה העברית כאמצעי לחידוש הלאומיות היהודית. בפאריס גם לקה בן יהודה בשחפת ואח"כ עלו הוא ואשתו דבורה לארץ והתישבו בירושלים. בביתם דברו רק עברית ובנם בכורם (איתמר בן אב"י) נחשב "לילד העברי הראשון". ב- 1881 הקים יחד עם ילין פינס ואחרים את אגודת "תחיית ישראל" שקידשה מלחמה נגד יהדות החלוקה (תמיכת יהודי חו"ל ביהודי א"י כאשר זהו מקור מחייתם הבלעדי) והטיפה לרעיונות ציוניים כלליים. לאחר מות אשתו דבורה, נשא את אחותה הצעירה חמדה שהיתה אישיות ציבורית חזקה בפני עצמה, ועודדה אותו במלחמתו "בחלוקה" ובישוב החרדי. בן יהודה אף נכלא בעקבות טענות נגדו בהסתה מצד החרדים, אולם אח"כ התרכז כל כולו לחידוש השפה העברי.

דימה את משה לבעל קרניים. במי מדובר?

מדובר במיכלאנג'לו בואונארוטי (1475-1564) אשר פיסל את "משה" הנודע בפסליו. פסלו של משה רבנו כולל מעין קרניים בראשו, הדבר נבע מהתרגום הלאטיני של התנ"ך, שם תורגם בטעות הפסוק "...קרן עור משה..." (שמות ל"ד,ל"ה) מלשון קרנים ולא מלשון קרינה. על פסל זה הוא עבד במשך כ- 29 שנים. מיכלאנג'לו היה גדול הפסלים של תקופת הרינסאנס ואחד מגדולי הפסלים בעולם בכל הדורות. הוא היה גם צייר, אדריכל ומשורר מוכשר. מיכלאנג'לו נולד בעיר פירנצה ועבד גם ברומא. בפירנצה עשה את פסלו הנודע – "דוד" היוצא לקראת גולית, הפסל נחצב מגוש שיש ענק שהיה מוטל כאבן למעלה מ-40 שנה. אח"כ ברומא לבקשת האפיפיור, צייר בעצמו את "בריאת העולם" על תקרת הקפלה (אולם התפילה) הסיסטינית בארמון הוותיקן, כשהוא שוכב על גבו במשך 4.5 שנים. שטח הציור כ- 1000 מ"ר. הוא גם צייר את הציור המפורסם "יום הדין האחרון" בו תיאר את גורל בני האדם באחרית הימים. היה כבן 90 במותו.

"דינמו" זו ההמצאה שלו. במי מדובר?

מדובר בפאראדיי מייקל (1867-1791), מדען אנגלי שאת רוב ידיעותיו רכש בכוחות עצמו, תוך כדי כריכת ספרים בכימיה וחשמל. פארדי היה הראשון שהוכיח שע"י הזזת תיל ברזל הנמצא ליד מגנט או הזזת מגנט בסמוך לתיל, נוצר בתיל זרם חשמלי – זהו הבסיס להפקת חשמל ע"י דינמו עד ימנו אלו.

"דר' אספראנטו". במי מדובר?

מדובר בזמנהוף לודויג אליעזר (1859-1917), זמנהוף שהיה רופא עיניים, המציא את שפת האספראנטו, מאחר וחשב שהיא תוכל להפיג את השנאה בין העמים. זמנהוף חשב שקשיי התקשורת בניהם זו הסיבה לשינאה (הוא היה פולני וראה את השנאה בין הרוסים לפולנים). לצורך זה המציא שפה חדשה, שיש בה בסה"כ 900 מילים בסיסיות ו- 16 כללי דקדוק פשוטים. הוא פירסם את תוכניתו בחוברת שיצאה לאור בשנת 1887 ושעליה חתם בשם "דר' אספראנטו" שפירושו "בעל התקווה". דר' זמנהוף – היה בעל תודעה יהודית עמוקה. הוא היה מחובבי ציון ותירגם גם את התנ"ך לאספרנטו.