פתיחת התפריט הראשי

כלל שסגעריכה

[ חטא עון פשע ]    פעל חטא נאמר על הנטיה מדרך הראוי וכולל בין שוגג בין המזיד, כל שלא היה בסבת כפירה ומינות. ועל כן הוצרך לומר "כי תחטא בשגגה" . (ויקרא ס' קצב, וסימן שמח)

אבל אם באו השמות בדיוק, וכל שכן כשנרדפים יחד, יציין בשם חטא את השוגג, ובשם עון את המעוה מצד השכל שהוא המזיד, ובשם פשע יציין את המורד בשאט נפש . (ויקרא ס' קצב . אחרי ס' כא, וסימן נה)

ולפי זה המעוה הוא הפך השוגג, והפשע הוא הפך האונס, והחוטא הוא הפך הספק . (אחרי סימן נה)

כלל שסדעריכה

פעל 'חטא' יבוא אחריו שימוש הלמ"ד ושימוש הב' ושימוש המ"ם.

כלל שסהעריכה

פעל ’אשם’ מציין העונש שמגיע על החטא. ויבוא לעפמים על העונש עצמו ולפעמים יבוא על החטא בבחינה שהוא מכיר שמחויב עונש . (ויקרא ס' שסט. ועוד ויקרא ס' רמו[1], וסימן שפט, וסימן שצב)

ועל כן לא בא רק על חמשה דברים -- גזילות, מעילות, שפחה חרופה, נזיר, מצורע -- כמו שבאר הרמב"ן ז"ל הטעם בזה . (ויקרא ס' שסט).    ומה שקרא לחטאת עולה ויורד שני פעמים בשם 'אשם' -- בא לדרוש שדינו כאשם . (ויקרא ס' שכא)

כלל שסועריכה

יש הבדל בין ’שגה’ (מנחי ל"ה) ובין ’שגג’ מן הכפולים.    'שגה' היא טעות עיוני שטעה על ידי העיון או החושים וכדומה. ו'שגג' הוא שגגה מעשיית. וזה יהיה

  • אם על ידי טעות עיוני קודם לו, כמו אכל חלב שנדמה לו שמותר לאכלו.
  • או בלא עיון כגון שנתחלף לו חלב בשומן . (ויקרא ס' רמג, וסימן קצב)

השגיאה מיוחסת להסנהדרין והשגגה אל ההמון ( שם )

כלל שסזעריכה

פעל ’שגה’ (מנחי ל"ה) בא אחריו שימוש הב' או שימוש המ"ם.

  • והוא, שאם יציין הפעול שעשו אותו על ידי שגיאה -- בא שימוש הב'. כמו "למה תשגה בני בזרה".
  • ואם יציין הפעול שלא עשו אותו על ידו שגיאה -- בא שימוש המ"ם, כמו (תהילים קיט, קיח) "סלית כל שוגים מחוקיך" . (ויקרא סימן רמד)

כלל שסחעריכה

יש הבדל בין לשון "בשגגה" או "בבלי דעת", ובין לשון "ולא ידע".  שהשוגג בעת מעשהו יצוין במלת "בשגגה" או "בבלי דעת", אבל במלות "ולא ידע" מציין שלא ידע מעשה שעשה זולתו או מעשה שעשה כבר או מציין שאינו יודע איך יפעול . (ויקרא סימן שסא)

כלל שסטעריכה

יש הבדל בין לשון ’שגיאה’ (מנחי ל"ה), ובין לשון ’הפלאה’, ובין לשון ’העלמה’.

  • שבעת ידרוש ויחקור לדעת את הדבר ואינו יכול לדעתו ישמש בלשון הפלאה
  • ובעת שעיין בדבר ועלה בעיונו משפט כוזב הפך האמת ישמש בלשון שגיאה
  • ועל ההעלמה בכלל ישמש בלשון העלמה, שהעלמה כוללת כל שאינו יודע איזה דבר, יהיה מאיזה סבה שיהיה.

( ויקרא סימן רמג )

כלל שעעריכה

ובכל מקום שסמך ההעלמה אל העינים [כמו "ונעלם מעיני אשה"] ירמוז שהיה לו עינים לראות את הדבר.

וכשיאמר על הכלל "ונעלם מעיני הקהל" -- ירמוז על הסנהדרין שהם עיני הכלל
( ויקרא ס' רמג, קדושים ס' צד )


  1. ^ כאן הגהתי. ובדפוס 'סימן רמז' - ויקיעורך