שם "חרש" מובא תאומי על הבלתי שומע ועל המחריש (קדושים ס' לד).

וכן שם "עור" מובנו תאומי אל שתום העין ועל עור הלב. ונגד עור הלב בא פעול פקח. ולכן יפרט כמה פעמים לומר "עור עיניו" להוציא עורון הלב (קדושים סימן לה).

ושם "עור" כולל גם מעין אחת. וכן שם "פסח" -- גם על רגל אחד; אם לא בשמפרש "את עיני צדקיהו עור", "והוא פסח על שתי רגליו".

"והצולע" נשמטה יריכו והולך על צלע אחד. והפסח דולג. ושניהם יהיה גם מתולדה. אבל "נכה רגלים" דוקא על ידי הכאה (אמור סימן מז)