אילת השחר (מלבי"ם)/כלל קטז

ולפעמים יקדים את השם ללמד שהפעל לא בא בדוקא ושהעיקר הוא השם לבד.  [ "שדך לא תזרע" -- עיקר האזהרה על השדה, לא על הזריעה. כי גם הבלתי זורע, רק מקיים, אסור (קדושים ס' מח, בהר ס' ג) ]    ואם מקדים הפעל לפעמים השם לאו דוקא (אחרי ס' קכ).

וכן יקדים השם בתשובת התנאי -- "מן הבהמה תקריבו", "מלחם אביה תאכל" (אמור ס' צז)