איכה רבה פתיחתא ט


ט. עריכה

רבי יצחק פתח:

(ירמיהו נא נא): "בושנו כי שמענו חרפה, כסתה כלמה פנינו, כי באו זרים על מקדשי בית ה'".

את מוצא, בשעה שנכנסו שונאים לירושלים, נכנסו עמהם עמונים ומואבים, שנאמר (איכה א י): "ידו פרש צר על כל מחמדיה, כי ראתה גוים באו מקדשה, אשר צויתה לא יבאו בקהל לך".

נכנסו לבית קדשי הקדשים, ומצאו שם שני כרובים, נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה, והיו מחזירין אותן בחוצות ירושלים ואומרים: "לא הייתם אומרים, שאין האומה הזאת עובדת עבודת כוכבים? ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים, הא כל אפיין שוין!"

הדא הוא דכתיב: (יחזקאל כה ח): "יען אמור מואב ושעיר 'הנה ככל הגוים בית יהודה!'".

באותה שעה נשבע הקדוש ברוך הוא שהוא מקעקע ביצתן מן העולם, שנאמר: (צפניה ב ט): "לכן חי אני נאם ה' צבאות אלהי ישראל, כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה"..

כיון שחטאו גלו, כיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.

דבר אחר:

בושנו כי שמענו חרפה - אלו שבעה עשר בתמוז.

כסתה כלמה פנינו - אלו תשעה באב.

כי באו זרים על מקדשי בית ה' - חורבן ראשון וחורבן שני.

כיון שחטאו גלו, כיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה.