דיני שבע ברכות עריכה


שבע ברכות - חובה או רשות עריכה

שאלה: האם יש חובה לעשות שבע ברכות.

תשובה: אין חובה להתאסף ולערוך שבע ברכות, אך אם התאספו עשרה אנשים יחד, ויש שם 'פנים חדשות' חייבים לברך שבע ברכות.

מקור: אבה"ע סי' סב, ועי' שו"ת רב פעלים ח"ד אבה"ע סי' ו

שבע ברכות בבית הכנסת עריכה

שאלה: האם אפשר לעשות סעודת שבע ברכות בבית הכנסת.

תשובה: אין להקל לעשות שבע ברכות בבית הכנסת, אא"כ אין אפשרות אחרת, ונכון לעשות בעזרת נשים וליזהר מדברים בטלים [ואם הש"ב נעשה לצורך ולטובת ביהכנ"ס, מותר]

מקור: או"ח סי' קנא, אזמרה לשמך גיליון 166

התנאים שבהתקיימם אפשר לברך שבע ברכות עריכה

אפשר לברך שבע ברכות רק אם מתקיימים התנאים דלהלן:

א. צריך עשרה אנשים זכרים גדולים כולל החתן.

ב. לבני אשכנז - צריך שיהיו 'פנים חדשות' אחד, ולכתחילה צריך שיאכל פת, אך אכילתו אינה מעכבת.

לבני ספרד - צריך שני 'פנים חדשות', וחובה שיאכלו פת.

ג. שבעה אנשים שאכלו לחם, וג' נוספים שאכלו כל מאכל או משקה שהוא חוץ ממים.

ד. צריך שהחתן והכלה יהיו שם ויאכלו פת (שו"ת האלף לך שלמה סי' צג).

ה. רבים מבני ספרד מקפידים שלא לברך רק בבית החתן או בבית הוריו, ויתבאר להלן.

כיבוד החתן בעצמו בברכות עריכה

שאלה: האם החתן יכול לברך ברכה מהשבע ברכות בעצמו.

תשובה: לכתחילה לא יברך בעצמו, ואם בירך יצא ידי חובה.

מקור: מעשה רוקח בשם רבי אברהם בן הרמב"ם בשם הרמב"ם.

'פנים חדשות' בשבת עריכה

שאלה: האם בשבת צריך 'פנים חדשות'.

תשובה: בסעודה ראשונה ושניה: לא צריך 'פנים חדשות'.

בסעודה שלישית [שמסתיימת לפני צאת הכוכבים]: לבני ספרד - צריך, ולבני אשכנז - אם אומרים דברי תורה אין צריך, ונוהגים שהחתן דורש.

אם הסעודה שלישית נגמרה לאחר צאת הכוכבים - לכתחילה עדיף שיהיו 'פנים חדשות', אך אף אם אין 'פנים חדשות', אפשר לברך [ובלבד שאף מוצ"ש הוא בתוך שבעת הימים].

מקור: תוס' כתובות ז, אבהע"ז סי' סב סע' ח, חכמת אדם כלל קכט, קיצור שו"ע סי' קמט

שבע ברכות מחוץ לבית החתן עריכה

שאלה: האם מברכים שבע ברכות כאשר הסעודה נערכת בביתו של אדם אחר ולא בבית החתן והכלה?

תשובה: לבני אשכנז - מברכים בכל בית שערכו בו סעודה לכבוד החתן והכלה.

לבני ספרד - מברכים דווקא בבית החתן (או בבית הוריו), אך בבית של אדם אחר מברכים רק 'אשר ברא' ו'הגפן'.

מקור: סוכה כה (תוס', רא"ש ור"ן שם), רמב"ם הל' ברכות פ"ב ה"ט, אבהע"ז סי' סב סע' י (ב"ח, ט"ז וב"ש שם), ערוך השולחן (שם סע' לו)

מספר ה'פנים חדשות' עריכה

שאלה: כמה 'פנים חדשות' צריך בסעודת השבע ברכות?

תשובה: לבני אשכנז – אחד, ולבני ספרד – שניים.

מקור: אבהע"ז סי' סב, ב"ח (שם), באר היטב (ס"ק ז), פתחי תשובה (ס"ק יד), ערוך השולחן (סע' כד). ועי' שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם (סי' פו, סי' קי), שיטמ"ק (כתובות ז:), בן איש חי (שנה א פרשת שופטים)

'פנים חדשות' שהשתתף בחלק מהחתונה עריכה

שאלה: אדם שהשתתף בחלק מהחתונה, האם נחשב 'פנים חדשות'.

תשובה: אם לא השתתף בסעודת החתונה - נחשב 'פנים חדשות', אף שהיה בחופה.

אך אם השתתף בסעודה, אף שלא היה בחופה – אינו נחשב 'פנים חדשות' [וראה להלן מה נחשב השתתפות בסעודה].

מקור: סי' סב סע' ו

'פנים חדשות' ששמע שבע ברכות בברכת המזון בחתונה או באחד מימי השבע ברכות עריכה

שאלה: אדם ששמע את השבע ברכות של סעודת החתונה [או של אחד מימי השבע ברכות] אך לא השתתף בסעודה. האם נחשב 'פנים חדשות'?

תשובה: לכתחילה יש לקחת 'פנים חדשות' אחר, וכן אם היה בסעודה ולא שמע השבע ברכות, לכתחילה יש לקחת 'פנים חדשות' אחר.

מקור: ריטב"א כתובות ז

אשה כ'פנים חדשות' עריכה

שאלה: האם אשה נחשבת 'פנים חדשות'

תשובה: אינה נחשבת כפנים חדשות

מקור: פתחי תשובה (סי' סב ס"ק יד) בשם השטמ"ק

מלצר ואדם מהרחוב כ'פנים חדשות' עריכה

שאלה: האם מלצר נחשב 'פנים חדשות'?

תשובה: על ה'פנים חדשות' להיות אדם שמוסיף קצת שמחה וראוי להרבות בשבילו בסעודה, ולפיכך מלצר אינו נחשב 'פנים חדשות'.

אין לכתחילה לקחת אדם מהרחוב שאין מכירים אותו.

שכן – מוסיף שמחה ומותר לכתחילה

מקור: אבהע"ז סי' סב סע' ח, חלקת מחוקק ס"ק יא

'פנים חדשות' במועדים מיוחדים עריכה

שאלה: האם בחול המועד, פורים וחנוכה, וערב יוה"כ, צריך 'פנים חדשות' בשבע ברכות?

תשובה: נחלקו האחרונים בזה, ולהלכה אין לברך בלי 'פנים חדשות'. ורק בשבת ויו"ט אין צריך 'פנים חדשות' [לגבי סעודה שלישית ראה שאלת 'פנים חדשות בשבת']

מקור: אבהע"ז סי' סב, שולחן העזר סי' יב.

שבע ברכות בסעודת ברית או בר מצוה עריכה

שאלה: חתן שמשתתף בסעודת ברית או בר מצוה או בסיום מסכת וכדו', האם אומרים שם שבע ברכות.

תשובה: אין מברכים שבע ברכות בברית, אלא אם כן המקום נערך במיוחד גם עבור השבע ברכות, והחתן יושב שם בראש, ונכון להוסיף מאכל מיוחד לצורך זה [ובאופן שיש לברך ש"ב, אומרים גם 'שהשמחה במעונו' על אף הצערא דינוקא].

מקור: אבעה"ז סי' סב, מאירי סוכה כה:, מאירי כתובות

'פנים חדשות' בשעת ברכת המזון עריכה

שאלה: 'פנים חדשות' שהיה בסעודת השבע ברכות והלך לפני ברכת המזון, האם נחשב ל'פנים חדשות'?

תשובה: צריך שה'פנים חדשות' יהיה נוכח בזמן ברכת המזון.

מקור: ראשונים (כתובות ז), שו"ת האלף לך שלמה אבה"ע סי' קז.

סדר הברכה על הכוס בזימון ושבע ברכות עריכה

שאלה: בסעודת שבע ברכות, כמה כוסות צריך בזימון וברכת המזון.

תשובה: לפני ברכת המזון מוזגים שתי כוסות, ומברכים ברכת המזון על כוס אחת ואת השבע ברכות מברכים על כוס אחרת [בשתיית כוס הזימון צריך לשתות רביעית ולפחות מלא לוגמיו, ומכוס השבע ברכות די בטעימה כל שהיא].

לאחר סיום שש הברכות, מברך המזמן בפה"ג ושותה מכוס הזימון רביעית [ויש נוהגים שעל כוס השבע ברכות יברך אחר בפה"ג, או מי שבירך ברכה אחריתא יברך בפה"ג ויטעם מעט מהכוס], וישפוך חלק מכוס השבע ברכות לכוס הזימון ואחר כך יחזור וישפוך מכוס הזימון חזרה אל כוס השבע ברכות, ומכוס ברכת המזון טועם החתן והמסובים עימו, ומכוס השבע ברכות תטעם הכלה והנשים אשר עמה.

מקור: אבן העזר סי' סב סע' ט, פת"ש שם ס"ק יז (שרק המזמן מברך בפה"ג), ט"ז סי' קצ ערוך השולחן (אבה"ע שם)

שבע ברכות לזיווג שני עריכה

שאלה: אלמן או גרוש המתחתן עם אלמנה או גרושה האם אומרים כל ה- ג' ימים שבע ברכות.

תשובה: עורכים רק שבע ברכות אחד בלילה הראשון, ויש להקפיד לעשות החופה לאחר צאת הכוכבים, ולכתחילה אין לברך אף ברכת 'אשר ברא' אף כל שלשה ימים, אבל לא יצא יחידי כל ג' ימים, ואסור במלאכה, ולא אומרים נפילת אפים בנוכחותו, ואומרים 'שהשמחה במעונו'

מקור: אבהע"ז סי' סב סע' ו, או"ח סי' קלא (לגבי תחנון)

שבע ברכות ביום האחרון עריכה

שאלה: חופה שהייתה ביום שני לפני השקיעה, האם חובה לסיים את השבע ברכות האחרון ביום ראשון לפני השקיעה או שמספיק רק להתחיל את הסעודה לפני השקיעה.

תשובה: חובה לסיים את הסעודה ולומר את השבע ברכות לפני השקיעה.

ואם רוצים להמשיך לאכול לאחר ברכת המזון - ייזהרו מברכה שאינה צריכה, ועל כן יצאו לסיבוב זמן מסוים מחוץ לבית, או שיצאו לבית הכנסת להתפלל ערבית.

מקור: אבהע"ז סי' סב, הגהות רעק"א סע' ו, שו"ת האלף לך שלמה אבהע"ז סי' קז

ספירת השבע ברכות עריכה

שאלה: כיצד מונים את הימים של השבע ברכות?

תשובה: גמר ה"שבע ברכות" שאחר החופה נחשב יום אחד משבעת ימי השבע ברכות, ואף אם גמרו את השבע ברכות בבין השמשות עד צאת הכוכבים נחשב כיום אחד, ומברכים רק עוד שישה ימים.

דוגמאות:

אם השבע ברכות שבחופה נגמרו ביום שני לפני השקיעה (אפילו שסעודת החתונה התחילה בלילה) - השבע ברכות האחרון יהיה במוצאי שבת/בראשון לפני השקיעה.

אם השבע ברכות שבחופה נגמרו בבין השמשות שבין יום שני לשלישי - השבע ברכות האחרון יהיה ביום ראשון לפני השקיעה.

אם השבע ברכות שבחופה נגמרו ביום שני אחרי צאת הכוכבים - השבע ברכות האחרון יהיה ביום שני לפני השקיעה.

מקור: אבן העזר סימן סב סעי' ו, ח"מ (שם ס"ק ז), ועיין פת"ש (ס"ק יב) שסובר שצריך שאף הסעודה צריכה להתחיל מבעוד יום, ולא רק שאמרו השבע ברכות, וראה ערוך השולחן (שם אות לא).

'שהשמחה במעונו' כשאוכלים בני הבית בלבד עריכה

שאלה: בסעודת שבע ברכות שרק בני הבית מסבים עם החתן והכלה אומרים 'שהשמחה במעונו'?

תשובה: כיוון שכולם מבני הבית אין מברכים 'שהשמחה במעונו', כי רק כשיש אדם מבחוץ מברכים ברכה זו.

מקור: שו"ע אבהע"ז סב סעי' ז, ב"ש שם סק"ו, ח"מ סק"ח, חכמת אדם כלל קכט, ראשונים כתובות ח., עצי ארזים אבהע"ז סי' סב, שנות חיים להגר"ש קלוגר סי' קה

אמירת 'דוי הסר' בשבע ברכות עריכה

שאלה: האם אומרים את הפזמון 'דוי הסר' בברכת המזון בכל ימי השבע ברכות?

תשובה: אומרים בכל ימי השבע ברכות, חוץ משבת, יום טוב וחול המועד

מקור: מנהגי מהרי"ל, דרישה סי' סב ס"ק ד, ליקוטי מהרי"ח

לברך שבע ברכות למי שלא אכל עריכה

שאלה: האם מי שלא אכל סעודת שבע ברכות יכול לברך ברכה מהשבע ברכות.

תשובה: למעשה יכול לברך