אותיות הקדושות מריבות זו עם זו
- מאת: שלמה שרביט הזהב
ועל סדרם שניים הם ועשרים
והראשון אזי עמד בדגלו
עלי שני, וכה הרים בקולו:
אני הוא הבכור אחיל ואשלים
והגולים בידי הם גאולים
והרשים אני הופך לראשים
והנשים אני עושה אנשים;
ואתה תהפוך רצים לרבצים
תמורת כלים כבָלים תת לאצים
והחושים עשיתמו חבושים
והאלים אבלים וחלשים
ונבצרים בך כל הנצרים
ונשברים תהפך הנשרים.
אזי שני לראשון שח בבכי:
השכחת לטוב דרכי וערכי
אשר כל תל לתבל אהפכנה
וצור ברא בראשית בתבונה
וכל ארור לברור אהפכנה
ורוש לברוש, אשר איתי ברכה,
לכה אל השלישי תפקדנו
אשר למוד לגלמוד יהפכנו.
אזי גמל בשמעו התמורה
צעקה האריך רבה ומרה:
ראו אחים! אנוש מכעיס ומקניא
ובא אלי להזכיר עוני
הלא דלים אני עושה גדולים
ובר גבר ובן דולים דגולים
מעונגים יהיו בי המעונים
ומרגוע למירֵע באונים,
לכה אל הרביעי הן מריבות
אשר נותן לאבות הדאבות
והעבים עבדים רק לרעות;
וכשמעו הרביעי קם בחמה
וענה לשלישי כן בעצמה:
הלא נבל בפי נבדל ונפרש
והנורא מבוקש בי ונדָרש
והנשים אשר בך הן גרושות
אני דורשן ותהיינה דרושות
ואת נותן לכל נעים נגעים
וכן תעשה משוגעים משַוועים
ולמה לא תרדף הא ותדלק
אשר תוך לב יְשַו לַהַב וידלק;
וההא כאשר שמע מריבו
ותר לו וחמתו בערה בו
שמע נא מחליף המן ברידתו
ואיש יחל בך יחדל מלאכתו
תשו נחים לדחים כנדה
ואיש מצוה בך ימצא מצודה
אני כפול בשם נכבד ונורא
ועדי הם באברהם ושרה
ואם לבך מלאך על פגם אח
לכה על וו אשר שת חח לחוח
להנות ארדפה אך לא להונות
וקול ענות יהפך לעונות
אזי ששי יחרף לחמישי
ולמה מומך תשכח ותשי
אשר יגהה בך בי ייף ויגוה
וכל מראה אני מורה ומרוה
ושכחת לטוב ארחי ורבעי
ולמה לא תרדף את השביעי
אשר בזנות ישו בנות קדשות
ופת זפת וער עזר קדשות
והזין אזי חגר כזין
ולהרוג אח מאד כעס כקין
הלוא אלים אוילים אח תשוה
וער עור, ואיש מדה למדוה
ועמי הנערים הם נעורים
ועוזרים, כי בעזי נעזרים
ואת מאין מאזן בי ומקשיב
והמרים ומרים לי להשיב
חדל מני ואל תקניט ותקניא
לכה ספר במומי השמיני
אשר מורים תהפך לחמורים
ועל רמים חרמים שם ומחרים
שתוק האין לך בשת ומוסר
אשר תעשה אנוש מוסר מחוסר
והחית אז לזין יענה כך
השכחת למומך ודרכך
ובך גולים גזולים ועשוקים
ומזקים יהו בי מחוזקים
לכל דוה אני מרוה לשמחה
לכל מילה מחילה וסליחה
לסורים סוחרים צוקות צחוקות
לשב שבח והרקות רחוקות
ושמת עינך בי להרעי
ושכחת למום אח התשיעי
אשר עשה לכל רודים טרודים
והרוחים טרוחים נעבדים;
תשיעי אז בשמעו קם בקומה
זקופה על שמיני קם במחה
ונם: הן הנביאים נחבאים בך
והיפים יחפים על נתיבך
ובך חובות ובי טובות ואורות
ולהרות אני נותן טהרות
והנושים נטושים בי לחרות
לערות איש אני נותן עטרות
ואם יש נפשך לפגום במומים
הלוא יוד יעשה תמים יתומים
ועוף עיף וכל דעה לדעיה
ושת שית והרמה רמיה
ואף יוד מאד חרה בשמעו
ונם על גדפו אחיו ורעו
משל קדמון לאח אחיו מסלסל
וכל פוסל במומו הוא יפסל
אשר יתן לאיש עלה עלטה
לאישה היתה שרה שריטה
לבוש עדים אני משים עדיים
ותחת מת תחיה מתי לחיים
אני קטן בתבניתי אבל ראש
לכל שבטי ישרון לך ותדרוש
רדף הכף אשר אינו מפחד
אבל כל בי מיסד בו מכחד
לארץ בול ישו כבול ותדל
דבש זבת לכוזבת ותחל
אזי כף מאריך כפי עלי כף
ופיו על זה מאד תכף ואכף
ראו חצי אשר חולק בכפלו
אני חמש פעמים רב כגילו
ובי יקנו מתי ספים כספים
בעת נסה כנסת נאספים
והמאוס כמו פגר ומובס
לקחני והיה בי מכובס
ולמד יעשה גוים גלוים
והוא נותן לכל חיים חליים
אזי למד מאד נלאה וניבול
היש לשאת בחרפה זאת ולסבול
שמע עשה לכל נאים נכאים
ועוף ידא ידכא בכלאים
אני עומד לנס עמים כאומן
ומגדלי לאות עליו וסימן
ומטו פעמיו נמלטו בי
ומך מלך ואין תכלית לטובי
הלא מם יעשהרודים מרודים
והחורים חמורים ומגורים
והמם יענה בבכי ללמד
הלנצח תהי תריב כהתמד
ואתה תעשה חושים חלשים
והששים יהו עמך שלשים
שנים יהיו עמי שמונים
ושל שלם והבנים מבינים
והנון יעשה מודים מנודים
והדודים יהפך אל נדודים
ואז הנון מאד צעק בקול רב
ראו המם הביאני במארב
אשר נותן לכל זונות מזונות
לאיש דעת דעמות ואסונות
ובן עין רע אני הופך לרענן
ועיר שואה אני מחליף לשאנן
ובהרים אני נותן נהרים
ועם נועם והצורים נצורים
ושכחת לסמך אין מתקן
אשר עשה לכל מוכן מסכן
והמריחים לסרוחים השיבן
והרבן בפיו יהיה לסרבן
ואז סמך לנון ענה ברעד
אני אהיה כל מעד למסעד
הלא אם תעשה אתה נמוכים
בצאתך הן אני אעשה סמוכים
למלות המדבר תן מסלות
ולאמות אשר גולות סגולות
ראה עין אשר דרכו להמרות
לבר בער ולברות עברות
והעין אזי סמך יחרף
פעם נמצא בך החרש והרף
מאד אז נפתחו אורים ותומים
ועמך הם אסורים וסתומים
וכל איש מחקר דעת אמלא
ונושעים מתים נושים בכלא
וכסית פגם הפא במטלת
אשר עשה לכל סולת פסולת
וחוזים פוחזים רודים פרודים
וזה נודע ובי הכל מעידים
ופא פתח אזי הפה במילה
אני לא אחריש זאת הקללה
באיש אשה והיפים עיפים
והרכים רעבים ועטופים
אני עושה לכל דוים פדוים
וכיסים בכספים בי מלאים
והתועות בתועפות עטופות
ובצנים צניפים הן צנופות
וכחת לצדיק או התעלים
אשר עולים להר משים עצלים
אזי צדיק לפא צודה לקחתו
וכה דבר לאחיו בחמתו
שמע עושה מתים אלים אפלים
ונותן שפטים שוטים כסילים
אני צעיף לעל עיף וצמא
לכל בא לעשות עמי מריבה
וכל עשב אשר ייבש וימח
הלא עוד בי כקדם שב ויצמח
אבל הקוף לכל יתן להאשים אשר המעשים שם מעקשים
והקוף אז מאד על החמתו
עלי צדי וכה אמר לשעתו:
שמע נותן לכל עבים עצבים
יקר יקצר בך לבזות נדיבים
אנימלביש לכל רעים קרעים
ואיש יבוש יבקש תוך ידועים
והמשיב יהי מקשיב לשואלו
ולרבן ישו קרבן בשבלו
לכה אל ריש בתוך עדה רעדה
והנצחים לנרצחים לעמדה
ואז הריש ינענע בראשו
אבוי לרב אשר חציו יבישו
וחון חרון ולאחרים אחרים
לבדים יעשה להם קברים
וגיא זועה זרועה בהדסה
וגם תהיה מאורסה מאוסה
ועזבת לשין מלשין ומערים
מאד לתת לכל ברים שברים
אזי שין יחרוק שניו וישרוק
ועל פיו יהלוך לפיד ויבדוק
שמע חרפה בבית חופה וכלה
ותרעלה תמורת שם תעלה
אני עושה לאוננים שאניים
לכל תועה תשועה עם שושנים
לכה על תו ישו חרות לתחרורת
ועין נובע לך נבעת בצרות
בתחתים הלא מוריד לחיים
אלי פיות פתיות כפתנים
אזי התו ישו על דלתות שין
פגם מה לך מגלה סוד ומלשין
בתוך נאי אני עושה תנאי
מקימים מאד ואמת לכל אי
ואלף יעשה בנים אבנים
והמולי אמולים ואנוסים
אזני אלף עלי לבם ידבר
להשקיט ריב לטוב מלים יחבר
הלא אחי אני אחד אנחנו
מריבה אל תהי בינים ונחנו
הלנצח אחיכם תענישו
ומן המחולוקת תחרישו
אני אקח גביר הבית בביתי
ואהיה אב לל נער ופתי
וית יקח לגמל על ירכו
ופת בג יעשה מזון למלכו
והגמל בדלת יתחבר
וגד גדי וסינוק לא ומשבר
ועם דלת והא נהיה חברים
ונודעה אל אשר יצר מאורים