אור ישראל/יב

(י) לזכות את הרבים בלימוד המוסר – כאשר אדמו"ר זצוק"ל החזיק את לימוד המוסר. כי היא עץ חיים מרפא לנפש. מלמדת לאדם בינה ודעת. יראת ה' וענות צדק. עצה ותושיה. תאזרהו חיל עוז וגבורה למלחמת היצר. ואך זאת העצה היעוצה להשיב שבות יראת ה' ית"ש. ובה עולם יושע ישועת הנפש. ועל כן חשב שכר מצוה בזה. לקרב לבבות ללימוד המוסרי. היא העולה למעלה. ואין קץ לשכרה. ולזאת היה מעיר ומעורר. את תלמידיו ומקורביו. לשום עין ולב להשכיל לזכות את הרבים. להעיר ולעורר לבבם ללימוד היראה והמוסר:

וכבר הפליג אדמו"ר זצוק"ל בסוף אגרת המוסר. בגודל יקרת הענין לזכות את הרבים בלימוד המוסר. ובשכרו הגדול. וז"ל הק' שם. לזאת ישים האדם אל לבו. לזכות את הרבים. לעוררם להתבבוננת היראה והמוסר כו'. כן יחזיק בכל עוז בלימוד המוסרי. למען ישוטטו בו רבים ותרבה יראת ה'. וזכות הרבים תהיה תלויה בו כו'. ומה מאוד תגדל המצוה הלזו בעיני האדם. לשום לבו ונפשו להדריך בני אדם ללימוד המוסר. להציל נפשם משאול תחתית. וכמאמר רז"ל שבת דף קנ"א. כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים. ואין לך רחמנות גדולה. מלהזכיר ולעורר בני אדם ללימוד היראה. האדם המעורר לזה. יהיה לו חלק נכון בכל אשר יולד מזה. להתעדן בעדן נצחי אשר עין לא ראתהו. נלאה שכל אנושי להקיף ולהכיר היטב כמות ואיכות מצות הרבים. אשר תלוה להאדם מהדבר הנקלה הלזה. העמל מעט והשכר הרבה. באין ערך ושיעור. ולזאת ישים האדם עינו וכח שכלו. להדבר הגדול הלזה. אם בעל נפש הוא:

וכן במכתביו אשר היה כותב לתלמידיו ומקורביו. לחזק לבבם ביראת ה' ובלימוד המוסרי. היה מעיר ומעורר את לבבם על זה. לזכות את הרבים. לחזק לימוד המוסרי בכל תוקף ועוז. וז"ל הטהור באחת ממכתביו. טובה תוכחת מגולה כו'. באתי להוכיח אתכם ולזרז את כבודכם הרמה. שתראו להתאמץ בכל עוז. איש לפי שכלו וענינו. לחזק לימוד המוסרי בכל תוקף ועוז כו'. אל יקל נא בעיניכם הדבר. לזכות את הרבים. לעוררם אל מלחמה החזקה היא מלחמת היצר. אשר לא תקום ולא תהיה בלי לימוד המוסרי כראוי עכ"ל:

ובמכתב אחר כתב וז"ל. ולזאת ראשית מעשינו לחזק ידים רפות. לנהלם אל בית הספר לימוד המוסרי בהשכל ודעת כו'. ובזאת רפואה קלה היא ופריה רב. מי האיש החפץ חיים. להיות ממזכי הרבים אשר ככוכבים יזהירו. וצדקתם לעולם לא תמחה. יחטוף המצוה הלזו בזמנה. כי מי יודע מה יולד יום. ואם לא עכשיו אימתי. ובזה נבנה גם אנחנו ללטוש הרעיון. לכבוש היצר ותאותיו. והבא ללמד נמצא למד עכ"ל:

הנה מה גבהו דרכיו. ומה עמקו מחשבותיו. אשר חשב להטיב את עמו. להשכילם ביראת ה' ית"ש. ומה נאמנו דבריו. הנה ידוע מה שהפליגו חז"ל במעלת מזכה את הרבים. אולם באיזה ענין יוכל האדם להגיע למדרגה זו. כי על ידי מוסר ותוכחה הוא דבר נמנע. להוציא יקר מזולל. ומה גם להשיב רבים מעון. כי מלבד מה שצריך המוכיח לקשט עצמו תחילה. וכמו שאמרו חז"ל ב"ב דף ס"א התקוששו וקשו קשוט עצמך כו'. אכן בל"ז גם אם ירבה כחול דברים שומע לא יהיה לו. כי מי יטה אוזן לדברי תוכחת. לעזוב את דרכו. אולם להעיר ולעורר לבות בנ"א ללימוד המוסר. הוא כר נרחב לזכות את הרבים במעט עמל. כי בקל הוא ליקח לבבות ללימוד הלזה. אשר הדעת נותן כי הוא דבר הכרחי לחיי הנפש:

גם הנה בתהלוכות דרכי צדקה וחסד. לחוס ולרחם על העני. הנה להעניקהו תמיד מעט מעט. על הנותן יכבד ענינו. והמקבל לא ישבע די סיפוקו. כי מי יוכל למלאות להאדם די מחסורו אשר יחסר לו. אולם המשכיל אל דל. יראה לתמוך ביד העני. אשר יוכל לעשות לעצמו איזה עסק. למען אשר מפרי פי עמלו יאכל וישבע. ולהנותן תחשב זאת לצדקה עד עולם. כן הדבר בחיי הנפש להשפיע מוסר ותוכחה תמיד. הוא דבר נמנע מצד המוכיח. ומצד המקבל תוכחה כנ"ל. אולם המשכיל ביראת ה'. יראה להטות לבבות ללימוד היראה והמוסר. ואז יוכיחו את עצמם. ומעמל נפשם ישבעו מטוב יראת ה'. לקיים את התורה והמצוה. וגם ברכות יעטה מורה. אשר הורה להם הדרך. להיות לו חלק ונחלה בכל כשרון המעשה. ויאכל גם הוא מפרי מעלליהם:

אכן לקרב נפשות ללימוד המוסרי. נדרש לזה חכמה והשכלה רבה. להבינם דעת ולהשכילם בינה. לשפוט משרים. מהסגולה היקרה של לימוד המוסר. כי היא אבן חן. אוצר נחמד בנוה צדק. ואין בה שום נפתל ועקש. וכן צריך להשלים את עצמו תחילה בדרכי המדות. וביחוד במדת הסבלנות. ואז ישכיל ויצליח חפץ ה' בידו. וכן כתב אדמו"ר הגה"ח זצוק"ל באחד ממכתביו וז"ל הטהור. נושא הלזה לקרב הלבבות ללימוד המוסרי. במוסרי תוסד. ובסבלנות יחוזק. ובחכמה תציץ ציץ ותגדל פרח עכ"ל. וכן בכמה מכתבים ילמד דעת. איך לקרב נפשות ללימוד היראה והמוסר. ולהטותם לשלימות האמיתי:

והנה כאשר אדמו"ר הגה"ח זצוק"ל. כתב באגרת המוסר בזה"ל. ומה מאוד תגדל המצוה הלזו בעיני האדם. לשום לבו ונפשו להדריך בני אדם ללימוד המוסר כו'. האדם המעורר לזה. יהיה לו חלק נכון בכל אשר יולד מזה. להתעדן בעדן נצחי אשר עין לא ראתהו כו'. וכ"כ במכתב אחד וז"ל. מי האיש החפץ חיים. להיות ממזכי הרבים אשר ככוכבים יזהירו. וצדקתם לעולם לא תמחה. יחטוף המצוה הלזה בזמנה כו':

מעתה נוכל להשכיל ולהתבונן. כמה תקיף חילא דאילנא. הוא אדמו"ר הגה"ח קדוש ישראל זצוק"ל. מה גדול ומה נורא זכותו. כי מלבד גודל צדקתו וחסידותו. הנה מי זכה וזיכה את הרבים יותר ממנו. להדריך בנ"א ללימוד המוסר. כי הלא הוא הראש. אשר מנעוריו החל לקרוא בקול גדול. בשם לימוד היראה והמוסר. כי ממנה תוצאות חיים חיי הנפש. ועד היום אנחנו לאורו אנו הולכים. וכל כשרון המעשה אשר נולד מלימוד המוסר עד היום. הנה יש לו חלק ונחלה בזה. וכן יהיה עד עולם:

והנה אדמו"ר זצוק"ל אמר פעם אחת לפני תלמידיו. על דבר לימוד המוסר אשר פרסם בעולם. כי מקום הניחו לו מן השמים להתגדר בזה. וכמבואר בדברי חז"ל בחולין דף ו' וכתת נחש הנחשת כו' אפשר בא אסא ולא ביערו כו' אלא מקום הניחו לו כו':

ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים. כי המעין אשר יצא מתחת הקדש. קדוש ישראל זצוק"ל. לא יפסק. ולא יכזבו מימיו. ויהיה לנחל שוטף יראת ה' ית"ש. ברחובות פלגי מים:

תמו דברי אשר קראתיו בשם שערי אור זה השער לה' יבואו בו ישרי לב ילכו הלאה ויאירו עיניהם מאור ישראל וקדושו:

אלה דברי תלמידו הכותב יצחק בהרב מוהר"ש בלאזער.