אור חדש/פרק ט/פסוק כד
פרק ט/פסוק כד
עריכהוקבל היהודים את אשר החלו (אסתר ט, כג) וגו', פירוש מה שאמר צורר כל היהודים (שם כד) לא בשביל שהיה מקנא בהן או שלא היה מעשיהן של ישראל ישרים בעיניו רק כי עצם היהודים היה המן שונא אותם לכך אמר צורר כל היהודים מאחר שהוא צורר כל היהודים א"כ השנאה הזאת לא בשביל שום קנאה רק כי כל אשר נקרא בשם יהודי היה שונא אותו ולכך הפיל פור עליהם להומם ולאבדם אמר להומם דבר זה שייך לנפש שהוא מקבל מהומה וחרדה, לאבדם הוא בגופם והפיל פור הוא הגורל (שם כד) מה שאמר כפל לשון הפיל פור הוא הגורל ולא אמר הפיל גורל וכן למעלה כתיב (שם ג, ז) הפיל פור הוא הגורל כי אף על גב שהיה זה גורל לא היה זה כמו שאר גורל שא"כ כל אחד יכול להטיל גורל ולעיל כתיב (שם) הפיל פור הוא הגורל לפני המן וכיון שכתיב לפני המן משמע שהיה אחד נופל גורל שהיה מומחה וחכם בזה ולכך הפור הוא חכמה רק שעל כל פנים הוא גורל לכך אמר הפיל פור הוא הגורל, ופירש פור הוא פרורים כי מפיל גורל על איזה יום מימי השנה יעשה כמעשה אשר רוצה לעשות וימי השנה הם כמו פרורים קטנים שנחלק אליהם השנה והגורל מברר איזה יום מימי השנה יעשה מה שיעשה ובזה יתורץ מה שאמר (שם ט, כו) על כן קראו לימים האלה פורים בלשון רבים והלא אין כאן רק גורל אחד רק כי נקרא הגורל האחד פורים בלשון רבים רק בשביל שהגורל הוא על איזה מן הימים שנחלקו ימי השנה לימים הרבה כמו הפרורים והגורל על איזה יום ולכך נקראים פרורים,