אור חדש/פרק ד/פסוק ז

פרק ד/פסוק ז עריכה

ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו (אסתר ד, ז) ולא כתיב אשר נעשה שבא לומר כי קרה לו דברים שהם מקריים כי מפני שלא השתחוה להמן עשה המן כל הדברים האלו וזה נקרא אשר קרהו כי מרדכי לא היה מכוין לבזות את המן שלא השתחוה אליו רק שלא לעבור על מצות הש"י וקרה לו דבר כמו זה ודבר שאין מכוין לו הוא מקרה בלבד, ובמדרש (אסתר רבה ח, ה) ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו אמר להתך לך אמר לה בן בנה של קרהו בא עלינו דכתיב ביה (דברים כה, יח) אשר קרך בדרך, וגם במדרש הזה פירושו כך כי כל מה שעשה עמלק וזרעו הכל מורה מפני שאינם מכוונים לטובת עצמם שזהו דבר שאינו מקרי רק דבר שבעצם רק כי הם צוררים את ישראל ואינם עושים בשביל טובתם כי דבר זה אינו נחשב מצד לכך כאשר יצאו ישראל ממצרים בא עליהם עמלק בדרך וכדכתיב (שם) אשר קרך בדרך בצאתך ממצרים כי כל אומה אשר בא על אומה אחרת מפני שהם מכוונים לטובתם לכבוש את ארצם וליקח מידם ארצם אין זה נקרא קרהו אבל אלו בדרך היה ולא היה להם שום ישיבה בשום ארץ כלל ושום ארץ לא היה להם ועם כל זה באו עליהם למלחמה ומה ממון יש להם למי שהיו עבדים עובדים לאחרים ולא ידע עמלק כי השאילו מצרים ממון ובשביל זה לא בא כי לא ידע עמלק כאשר בא מארצו מדבר זה רק להיות צורר לישראל ולכך נאמר (שם) אשר קרך בדרך, ועוד פירושו בן בנו של קרהו בא עלינו כי מאחר שצוה הש"י למחות את זכר עמלק מזה תדע כאילו אין לה' מציאות בעצם כלל רק נחשבים דבר מקרה ולא דבר שהוא בעצם ומאחר שאינם נחשבים דבר שבעצם רק (ספר אור חדש עמוד קנ) דבר שהוא במקרה אומה כמו ואת יותר מהם מתנגדים בפרט אל ישראל שהם עצם ועיקר כי שאר האומות אשר יש להם מציאות מה שהוא אינם כ"כ מתנגדים לה' כאשר משותתים ביחד שנחשבים ג"כ מן המציאות רק עמלק וזרעו אשר הם אין נחשבים רק מקריים כאשר אינם מן המציאות שהרי הש"י גזר עליהם (שם, יט) תמחה את זכר עמלק ולכך הם יותר עמלק לישראל שהם עצם המציאות וזהו שרמז מרדכי (אסתר ד, ז) את כל אשר קרהו ואמר (שם) ואת פרשת הכסף, ופי' זה כי מרדכי בא לומר לאסתר כמה גדול הוא הצרה כי אלו אחשורוש עשה זה מעצמו בכח כבר אמרנו כי אין גזירת המלך קשה מפני שאפשר לבטל ודבר זה כמו שהתבאר למעלה אבל כבר יצאו ישראל מיד אחשורוש ע"י הכסף שנתן לאחשורוש ואינם ביד המלך רק ביד המן ובשביל זה הצרה גדולה היא מאוד ומ"מ לא אמר רק לשקול ביהודים ולא אמר אשר שקל כי אם שקל כבר היו נמכרים לו ומה לעשות עוד ואשר אמר (שם) לשקול על גנזי המלך ביהודים כתב כאן ביהודים בשני יודי"ן לפי שרמז כאן שעשה מן זה מפני יהודים ואינם רוצים לעבוד ע"ז יו"ד הראשונה שהיא יו"ד היחוס שהם נקראים יהודי על שם שאינם מודים בע"ז כדלעיל שכל מי שאינו מודה בע"ז נקרא יהודי ויו"ד השניה לומר כי השנאה הזאת שיש על המן עד שהוא רוצה לאבד את ישראל בשביל שאינם רוצים להשתחוות לע"ז כי המן הרשע עשה עצמו ע"ז ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה הנה היו"ד השנייה היא יו"ד היחוס כי הם יהודים ואינם רוצים לעבוד ע"ז אף כי המן רוצה בכחו שיעברו על זה מוסרים נפשם על קדוש השם וזהו יהודי תור יהודי לכן הם שני יודי"ן שהם יו"ד היחוס האחת שהם אינם מודים בע"ז והיו"ד השניה אף אם רוצים להרוג שיעבדו ע"ז מוסרים נפשם על זה ונותנים עצמם למיתה על קדוש שמו ובשביל כך ראוי לאסתר שתעשה בשביל כבוד שמו להציל אותם וגם הש"י יהיה בעזרה מאחר שהוא בשביל קדוש שמו וזה הפירוש נראה נכון וברור וכן בכל מקום שכתוב כך יש לפרש כן ועיין.