אור המאיר/פרשת נצבים
מישראל יש לו אותיות בתורה, כנזכר בפרשיות הקודמות להדורש מקומן, וזה הרמז לא בשמים היא לבד, לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו, שאלו היתה בשמים ואתה על הארץ נפרד ממנה, היית צריך לעלות אחריה וללמדה.
וכן אמרו (שם, יג) ולא מעבר לים היא, לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים, ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה, והכוונה, נודע מה דאיתא בזוהר (ח"ג צט, א) על פסוק (יהושע כד, ב) בעבר הנהר ישבו אבותיכם ובארנו מזה בדרוש של פסח ע"ש, ותוכן הדברים, בעבר הנהר ישבו אבותיכם, האי נהר אשתמודע כינוי לעולם הבינה, שמה ישבו אבותיכם מעולם, ואקח את אביכם ואולך אותו בכל ארץ, כלומר משם לקחתי מדות אבותיכם והלבשתי אותם בכל ארציות, מרום המדריגות עד הנמוכים שבמדריגות, יש שם התלבשות המדות להשיג משם אלהותו יתברך, ע"ש, וככה הענין בתורה הקדושה שצוה לנו משה, נשתלשלה ונתפשטה מרום מעלתה הגבוה והרמה, עוצם בהירותה עד עולם העשיה, ואין לך שום דבר בעולם, שלא יהיה לשם התלבשות אותיות התורה, מכללות העולם ומלואה רושם תורה, ובאמצעות התלבשותה הגשמי יכול להשיג במושכלות ובהירות התורה, וזהו הרמז שאמר אדון הנביאים, ולא מעבר לים היא, כלומר למעלה מעולם הבינה, מה שאין רעיון לבות בני אדם יכול לתפוס, מצד עוצם בהירותה, לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו, לא כן הדברים, כי קרוב אליך הדבר מאד, ותיבת מאוד מורה שאין לך קורבה גדולה הימנו, כי בכל מקום בואו ובאשר הוא שם, שמה לו חק ומשפט לראות אותיות התורה, ואדרבה באמצעות הגשמיות יכול להשיג בעולמות עליונים, כי זה תכלית הבריאה, וכל מה שיש ביבשה יש בים (חולין קכו, א ור' זוה"ק ח"ב כ, א), ולזה גמר אומר, בפיך ובלבבך לעשותו, ורמז בפיך מהמותר לפיך, היינו אפילו מתענוגי אכילה ושתיה, גם שם יכול לראות אותיות התורה, כנזכר ויחזו את אלהים ויאכלו וישתו (שמות כד, יא), והכלל, מכל דבר בעולם יכול האדם לחבר בחינות שתי תורות שבכתב ושבעל פה, המבואר לנו לעיל שהמה שתי בחינות אותיות המחשבה והדבור, וזהו בפיך ובלבבך לעשותו, ופירוש רש"י תורה שבכתב ושבעל פה, התולה בפיך, מורה אותיות הדבור, ובלבבך אותיות מחשבה, ודוק: