אוצר ישראל/אוקלידוס
אוֹקְלִידוּס (ג״כ אקלידוס, אקלידיס ואקלידס): מהנדס יוני במאה הרביעית. ספריו בחכמת הנדסה מצאו להם מהלכים בין היהודים מיד אחר שנעתקו מיונית לערבית. אברהם בר חייא הנשיא מביאם בספרו על חכמת החשבון וגם יעקב בן נסים ידבר מן „אקלידס פילוסופוס” הספר Στοιχεῖα („יסודים”) נעתק בפעם הראשונה מערבית לעברית, כנראה ע״י משה אבן תבון, בשנת 1270. איזה שנים אחר בן נעתק שנית בשם „יסודות” או „שרשים” ע״י יעקב בן מכיר או ע״י משה אבן תבון. הספר הזה מכיל ט״ו מאמרים בחכמת הנדסה, אך לפי דעת איזה חכמים שני מאמרים האחרונים הם להפסיקלים מאלכסנדריא. בסוף המאה הי״ג או בתחלת המאה הי״ד נעתק ג״כ. כנראה ע״י משה אבן תבון. הפירושים הערביים על זה הספר הזה לאלפראבי ולאבן חיתאם. מפירושו של זה האחרון נעתק שנית המבוא למאמר העשירי ע״י קלונימוס (כ״י באוצר הספרים אשר בברלין No. 204). עד כמה היה חביב ספר היסודות בעיני משכילי ישראל נוכל לשפוט מן ההמון הפירושים אשר נתחברו או נעתקו מלשון ערבית. מן הפירושים האלה ישנם עוד בכ״י: על המבוא למאמר א׳ ע״י תלמיד אחד של יעקב אבן מכיר ואבא מרי (כ״י מינכן No. 91); על ההצעות אשר במאמרים א׳ נ׳ ד׳ וה׳ ע״י לוי בן גרשום ואברהם בן שלמה הירחי צרפתי (כ"י בבית מדרש Jew's College בלונדון No. 138,4; גינצבורג No. 340). לפי עדות יוסף דילמדינא חבר אליהו מזרחי פירוש על כל הספר.
משאר ספרי אוקלידוס על חכמת הנדסה נעתקו לערבית ע״י יעקב בן מכיר: Δεδομένα המכיל צ״ה הצעות; Οπτικα, הראשון בשם „ספר המתנות”, והשני בשם „חלוף מבטים”. העתקת שני הספרים האלה נעשתה לפי תרגום הערבי ע״י אסחאה אבן חנין והנהת תאבת אבן קרה.
מן המאה השש עשרה עד התקופה החדשה ירד למוד חכמת החשבן ביחד עם למוד הפילוסופיא אחורנית וספרי אוקלידיס היו מונחים בקרן זוית ואין דורש להם; אך כאשר החלה ההשכלה להפיץ בישראל חזרו לכבודם הראשון, ורבים „מן בעלי החשבון המצוינים מן בני ישראל שאבו מהם ידיעתם הראשונה בהחכמה הזאת. בין 1775--1875 נעשתו שלש העתקות חדשות. הוצאה חדשה עם ציורים והגהות מאת מאיר מפיורדא נדפסה ע״י אברהם מינץ בשם „ראשית למודים הוא ספר אקלידס” (ברלין 1775). חמש שנים אחר כן נדפסה העתקה חדשה מששה מאמרים הראשונים עם מאה וארבעים צורות, ע״י ברוךְ בן יעקב משקלאוו (האג 1780). בהקדמתו יאמר כי „בהיותו בווילנא בחדש טבת שנת תקל״ח (1778) שמע מהגאון ר׳ אליהו מווילנא כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה וכי הגאון ציוה לו להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקודש מהחכמות כדי להוציא בלעם מפיהם, וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמנו ישראל, וכדי לעשות רצון הגאון התחיל בס׳ אוקלידוס, מפני שעל יסודותיו בנוים כל החכמות”. בשנת 1875 העתיק מחדש נחמן הירש לינדער את המאמרים י״א וי״ב אשר הדפיסם בזיטאמיר עם הגהות פירושים הציונים.
ביבליוגרפיא: J. E. Euclid.