אוֹדֶה יָהּ וְלִשְׁמוֹ יַד אֶכְתְּבָה – / הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ בָּאַהֲבָה.
 
בַּמֶּה אֶתְרַצֶּה אֶל אוֹהֲבִי?
קָנַנִי תְּחִלָּה מִבֵּית שְׁבִי
וָאֶשְׁכֹּן לְבַדִּי אֶרֶץ צְבִי,
יָשַׁבְתִּי בְּצִלּוֹ וָאֶשְׁכְּבָה / בֶּטַח, וּשְׁנָתִי לִי עָרְבָה.
 
רוּחַ מַחֲלָתִי / מֶנִּי דְחֵה
וַעְוֹן מַעֲוָתִי, / אֵל, נָא מְחֵה,
וּלְהַדְרַת נְוָתִי / אוֹתִי נְחֵה,
אוּלַי עֵת יְדִידוּתָךְ קָרְבָה? / כִּי נַפְשִׁי לְפֵרוּדָךְ דָאֲבָה.
 
הַלְעוֹלָם תִּרְחַק / בֵּית שִׁבְתְּךָ?
צַר לוֹחֵץ וְדוֹחֵק / יוֹנָתְךָ,
אֵיךְ אָמָה תְּצַחֵק / עַל בִּתְּךָ?
עַל מָה בַּת כְּבוּדָה – הִיא שָׁכְבָה / לָאָרֶץ, וְשִׁפְחָתָהּ שָׂגְבָה?
 
מַחֲסֶה הוּא לְבָנָיו בּוֹ יֶחֱסוּ.
יֹום כְּלוֹת מְשַׂנְּאִים דָּת מָאֲסוּ –
בּוֹ אֶבְטַח, וְאוֹיְבַי מַה יַעֲשׂוּ?
כִּי עָבֵי זְבוּל וּתְהוֹם רָחֲבָה / לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת הָאַהֲבָה!

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).