אלישבע ביחובסקי

צָהַל הַשֶּׁמֶשׁ בִּזְהַב קַרְנַיִם
הָרוּחַ רַךְ כַּחֲלוֹם
נָשַׁב אֶל פָּנַי, לִפֵּף עֵינַיִם
לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַיּוֹם!
ֿ
פִּרְחֵי יַסְמִין בַּגַּן קָטַפְתִּי
אָז הָיִיתִי יַלְדָּה
וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת מִי אָהַבְתִּי
הֲאִם עַכְשָׁיו אֵדַע?

אָהַבְתִּי הָרוּחַ קַל הַכְּנָפַיִם
אָהַבְתִּי אֶת שֶׁמֶשׁ הָאוֹר
וְשִׁיר חֶדְוָה נוֹלָד עַל שְׂפָתַיִם
הַיּוֹם אֶת הַשִּׁיר לֹא אֶזְכֹּר...

אַךְ יֵשׁ גַּם עַכְשָׁיו שֶׁרוּחַ הַלַּיְלָה
חֶרֶשׁ יִלְחַשׁ בֶּעָלִים
וַיַּעַף חֲלוֹמִי לְמַעְלָה לְמַעְלָה
עַל כַּנְפֵי עֲלוּמָיו הַקַּלִּים
וְשׁוּב אֶת שְׁמוֹ לֹא אֵדַע

וּבְעֹמֶק נַפְשִׁי הַכְּמֵהָה לָדַעַת
נוֹלֶדֶת תְּפִלָּה חֲרֵדָה
הָשֵׁב לִי, הָרוּחַ, אֶת יוֹם הַזֹּהַר
אֶת אוֹר הַשָּׁמַיִם הַצַּח
הָשֵׁב לִי אֶת נֶפֶשׁ יְמֵי הַנֹּעַר
הַזְכֵּר אֶת הַשֵּׁם הַנִּשְׁכָּח!

  • באדיבות זמרשת, פרוייקט להצלת הזמר העברי המוקדם