אגרות הרמב"ם/אגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא

אגרת הרמב"ם לחכמי קהל עיר מארשילייא

כתב תשובות לחכמי קהל עיר מארשי"לייא על שאלתם:

הגיעה שאלת אלופינו ומיודעינו החכמים המבינים יודעי דת ודין הדרים בעיר מרשילי"א יגן האל ית' בעדם וירבה חכמתם ויגדיל ויאדיר תורתם ויצו אתם את הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם כחפץ המתפלל בעדם השש והשמח בשלותם. משה ב"ר מיימון הספרדי זצ"ל. והיא העידה על טוהר נפשם ושהם רודפים אחר החכמות ומחפשים בחדרי התבונות ורוצים לעלות במעלות הדעות האמתיות ולמצא דברי חפץ וכתוב יושר ולהבין הדבר והפשר. ותהי יד יי' עמם לפתוח כל סתום ולישר כל עקום אמן. הבנתי מזאת האלה ואף על פי שענפיה מרובים. וכל אותם שריגים אילן אחד הוא עקרם והוא דברי הוברי שמים החוזים בכוכבים והדבר ידוע כי לא הגיע עדיין לידכם החבור אשר חברנו במשפטי התורה שקראתיו משנה תורה שאלו הגיע אליכם מיד הייתם יודעים דעתי בכל אותם הדברים ששאלתם. שהרי ביארנו כל זה הענין בהלכות ע"ז וחקות הגוים וכמדומה לי שיגיע לידכם קודם כתב תשובה זו. שכבר פשט באי סקילי"א כמו שפשט במזרח ובמערב ובתימן ועל כל פנים צריך אני להשיב לבאר לכם. דעו רבותי שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים. הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון וגימטריאות ותקופות. והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו. והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים וצריך האדם שהוא בעל דעה לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם ויאמר שזה האמנתי בו מפני הקבלה. וזה האמנתי בו מפני ההרגשה. וזה האמנתי בו מפני הדעה. אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלשת המינים האלה עליו נאמר פתי יאמין לכל דבר. וכן צריכים אתם לידע שכבר חברו הטפשים אלפים ספרים וכמה אנשים גדולים בשנים לא בחכמה אבדו כל ימיהם בלמידת אותם ספרים ודמו שאותם ההבלים הם חכמות גדולות ועלה על לבם שהם חכמים גדולים מפני שידעו החכמות ההן. והוא הדבר שטועים בו רוב העולם או הכל אלא אנשים יחידים השרידים אשר יי' קורא. הוא דבר שאני מודיע לכם והוא החולי הגדול והרעה החולה שכל הדברים שימצאו כתובים בספרים יעלה על לבם בתחלה שהם אמת וכל שכן אם יהיו הספרים קדמונים. ואם נתעסקו אנשים רבים באותם ספרים ונשאו ונתנו בהם מיד יקפוץ דעתו של נמהר לומר שאלו דברי חכמה. ויאמר בלבו אכן לשקר עשה עט סופרים ובחנם נשאו ונתנו אלו באלה הדברים. וזאת היא שאבדה מלכותנו והחריבה בית מקדשנו והאריכה גלותינו והגיעתנו עד הלום. שאבותינו חטאו ואינם לפי שמצאו ספרים רבים באלה הדברים של דברי החוזים בכוכבים שדברים אלו הם עיקר ע"ז כמו שביארנו. טעו ונהו אחריה ודמו שהם חכמות מפוארות ויש בהן תועלת גדולה ולא נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכבוש ארצות אלא דמו שאותן יועילו להם ולפיכך קראו אותם הנביאים ע"ה סכלים ואוילים. ודאי סכלים ואוילים היו ואחרי התוהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תוהו המה הלכו:

דעו רבותי כי אני חפשתי בדברים אלו הרבה ותחלת למודי היתה חכמה שקוראים אותה גזרת משפטי הכוכבים כלומר שידע ממנה האדם מה עתיד להיות בעולם או במדינה או מה יארע לאיש זה כל ימיו. וגם קראתי בענייני ע"ז כלה כמדומה לי שלא נשאר לי בעולם ספר בענין זה בלשון ערבי אשר העתיקו אותו משאר לשונות עד אשר קראתי והבנתי בו ענייניו וירדתי עד סוף דעתו. ומאותם ספרים נתברר לי טעם כל המצות כי יעלה על לב כל אדם שאינם דברים שיש להם טעם אלא גזרת הכתוב. וכבר יש לי חבור גדול בענין זה בלשון ערבי בראיות ברורות על כל מצוה ומצוה. ולא לכך הוצרכנו עתה:

ואני חוזר לענין שאלתכם:

דעו רבותי שכל אותם דברים של גזרת הכוכבים שהם אומרים יארע כך ולא יארע כך ומולדו של אדם ימשוך ויהיה כך ויארע לו כך ולא כך כל אותם הדברים אינם דברי חכמה כלל אלא טפשות וראיות ברורות יש לי שאין בהן דופי לבטל כל עיקרי אותם הדברים. ומעולם לא נתעסק בענין זה ולא חבר בו ספר אחד מחכמי יון שהם חכמים ודאי ולא חברו אותם בחבוריהם. ולא עשו אותו הטעות שקראוהו חכמה כי אם חכמי הכשדים והכלדיים והמצריים והכנעניים וזו היתה אמונתם ודתם באותן הימים. אבל חכמי יון והם הפילוסופים שחברו בחכמות ונתעסקו בכל חכמה השתדלו בראיות ברורות לבטל כל דבריהם שרש וענף. וגם חכמי פרס הבינו שכל אותן החכמות שעשו הכשדיים והכלדיים והמצריים והכנעניים הם שקר ואל תדמו בפנשכם שאותם הדברים אין שום ראיה להם ולפיכך לא נאמין בהם אלא ראיות ברורות ונכוחות שאין בהם דופי יש לי לבטל כל אותם דברים. ולא ידבק בהם כי אם פתי שיאמין לכל דבר או מי שירצה לרמות אחרים:

ודעו רבותי שהחכמה שהיא חכמה ודאית היא ידיעת צורת הגלגלים ומניינם ומדתם וסדר הלוכם וזמן סביבת כל אחד מהם ונטייתם לצד צפון או לצד דרום וסביבתם למזרח או למערב ומסלול כל כוכב וכוכב ודרכן היאך הוא. בכל זה וכיוצא בו חברו חכמי יון ופרס והודו חבורים גדולים והיא חכמה מפוארה הרבה וממנה יודע לקיית המאורות ומתי ילקו בכל מקום. וממנה יודע מאי זו עלה יראה הירח כקשת והולך ומתגדל עד שישלים ויחזור ויחסר מעט. וממנה יודע מתי תראה הלבנה או לא תראה ומאי זה טעם יהיה יום זה ארוך או קצר ומאי זה טעם יעלו שני כוכבים כאחד ולא ישקעו כאחד. ומאי זה טעם יהיה יום זה במקום זה י"ג שעות ובמקום אחר ט"ו שעות או י"ו או כ' והוא יום אחד. ובמקום אחר יהיו היום והלילה שוים לעולם ובמקום אחד יהיה היום כמו חדש או שני חדשים או שלשה חדשים עד שתמצא שתהיה כל השנה כולה ששה חדשים יום אחד וששה חדשים לילה אחד. וכמה עניינים המתמיהים יודעו מאותה חכמה והכל אמת בלי ספק. וזה הוא חשבון תקופות וגימטריאות שאמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה שהיא חכמה ובינה לעיני העמים. אבל אלה הדברים של הוברי שמים אינם כלום. והרי אני מבאר לכם ראשי פרקים מאלה הדברים שהם כבשונו של עולם:

דעו רבותי שכל חכמי אומות העולם והם הפילוסופים שהם בעלי שכל ומדע הסכימו כולם שיש לעולם מנהיג והוא מסבב הגלגל ואין הגלגל סובב מאיליו. ויש להם ראיות רבות להביא מופת חותך וראיה ברורה על זה ובזה לא נחלקו בעלי המדע. ויש ביניהם מחלוקת גדולה בזה העולם כולו שהוא הגלגל ומה שבתוכו. רובם אומרים שאינו הווה ונפסד אלא כן עומד היה ויהיה לעולם ולעולמי עולמים והרי הוא כמו שהקב"ה שהוא מסבב אותו מעולם כך היה זה סובב וזה מסבב ושניהם יחד לא ימצא זה בלא זה. ויש מהם אומרים שזה הגלגל הזה יפסד והבורא ית' בראו אבל יש שם דבר אחד מצוי עם הבורא ית' כמו החמר ביד היוצר ומאותו המצוי עמו הוא עושה כל מה שירצה פעמים יעשה מקצת אותו החמר שמים ומקצתו ארץ ופעמים אם ירצה יקח אותו המקצת שעשה ממנו שמים ויעשה ממנו דבר אחר אבל להוציא יש מאין אי איפשר. ויש מן הפילוסופים מי שאומר כמו שאמרו הנביאים שהשם ית' ברא כל הנבראים מאין ושאין שם עם השם ית' דבר אחר אלא זה הנברא שהמציאו. ובזה הדבר הטו המחלוקת הגדולה וזה הדבר שהכירו אברהם אבינו ע"ה. וכבר חברו בדבר זה אלף ספרים בראיות ברורות שיערוך כל אחד ואחד שיחזיק דבריו. ועקר התורה התמימה הוא שהבורא ית' לבדו הוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלקים והוא שברא הכל יש מאין וכל מי שאינו מודה בדבר זה הוא כופר בעקר ומקצץ בנטיעות. וכבר חברתי אני חבור גדול בלשון ערבי בעניינים אלה ושם ביארתי הראיות הברורות והמופתים החזקים על מציאות הבורא ית' ושהוא אחד אמתי ושאינו גוף וגויה ולא כח בגוף. ושברתי כל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים שהם ראיות שהעולם לא נברא. וגם פרקתי כל הקושיות שהקשו עלינו על שאנו אומרים שהבורא ית' ברא הכל יש מאין. וכל אלו השלש כתות של חכמי העולם מקדם ועד עתה בין אלו שאמרו שהבורא ית' בראו מאותו החמר המצוי אצלו תמיד בין אלו שאמרו כמו שאומרים הנביאים ע"ה שאין שם דבר אחד עומד עם האל ית' אלא הוא לבדו וכשרצה המציא עולם זה כרצונו מאין ובין אלו שאמרו שזה הגלגל אינו הווה ונפסד אלא כן עומד היה ויהיה לעולם ולעולמי עולמים והרי הוא כמו שהקב"ה שהוא מסבב אותו מעולם כך היה זה סובב וזה מסבב ושניהם יחד לא ימצא זה בלא זה. כל אלו השלש כתות מסכימים שכל מה שהיה בזה העולם התחתון מהוית כל נפש חיה וכל עשב וכל מחצב ממיני המחצבים הכל האל ית' עושה בכח שיבא מן הגלגלים והכוכבים וכי כח האל ית' צף בתחילה על הגלגלים והכוכבים ומן הגלגלים והכוכבים יצוף ויתפשט בזה העולם ויהיה כל מה שיהיה. וכשם שאנו אומרים שהשם ית' עושה אותות ומופתים על ידי המלאכים כך אלו חכמי הפילוסופים אומרים שכל אלה הדברים הנעשים בטבעו של עולם תמיד על ידי הגלגלים והכוכבים והגלגלים והכוכבים בעלי נפש ומדע הם וכל אלה הדברים הם אמת. וכבר ביארתי בראיות ברורות שכל אלה הדברים אין להם הפסד בדת ולא עוד אלא שהכרתי בדברי חכמי האמת רבותינו ע"ה מן המדרשות שהם אומרים כמו שאומרים הפילוסופים ואין בהם בין חכמי ישראל והפילוסופים בזה מחלוקת כמו שכבר ביארתי באותם הפרקים. וכל אלו השלש כתות של הפילוסופים שאמרו שהכל על ידי הגלגלים והככבים נעשה ואמרו שזה שיארע לכל בני אדם מן המאורעות והמקרים הוא קרי ואין לו עלה מלמעלה ולא יועיל בו מולד ולא טבע. ולא שנא אצלם זה האיש שטרפו אריה כשפגע בו או זה העכבר שטרפו חתול או זה הזבוב שטרפו העכביש. ולא שנא אצלם זה שנפל עליו גל והרגו או אבן שנתדלדלה מן ההר ונפלה על אילן ונשבר או על אבן אחרת ונשברה כל זה יאמרו אקראי בעלמא. גם אלו בני אדם הנלחמים זה עם זה על מלכות גדולה כמו עדת כלבים שנלחמים על נבלה ואין בה ליחה הכל סבה מן הכוכבים גם היות זה האיש רש וזה עשיר זה בעל בנים וזה עקר יאמרו הפילוסופים שהוא מקרה. כללו של דבר יאמרו כי מאורעות כל אחד ואחד בין מין האדם בין מין הבהמה בין מן המחצבים והאילנות הכל קרי. אבל היות המינים כולם ודברים הכלולים בכל העולם שאין בו נפש חיה הכל מכח הגלגלים והכוכבים שעקר מאת השם ית' ובזה היא המחלוקת. ואנחנו בעלי התורה האמתית לא נאמר שמאורעות בני אדם הם קרי אלא במשפט כמו שאמרה התורה הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וגו'. ופירש הנביא ואמר אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ועל דבר זה הזהירה התורה והעידה ואמרה ואם לא תשמעו לי ואביא עליכם פורענות ותאמרו שאותן הפורענות אינן יסורין על חטאתכם אלא קרי ומאורע כשאר המאורעות שארעו בקרי אני אוסיף לכם מאותו הקרי. זה הוא שכתוב אם תלכו עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי. וזה הוא עקר דתינו היא תורת משה רבינו עה שכל מאורעות שארעו בעולם וכל יסורין שיבאו בדרך מקרה לכלל בני אדם דין ומשפט הם. וכן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון:

ודעו רבותי שעקר מעקרי דתינו וגם הפילוסופים כולם מודים בו שכל מעשי בני אדם הם מסורין להם ואין שם לא מושך ולא כופה אלא אם ירצה האדם יעבוד את יי' תמיד ויהיה חכם יושב בבית המדרש יעשה ואם ירצה לילך בעצת רשעים ולרוץ עם הגנבים ולצפון עם הנואפים יעשה ואין שם טבע ולא מולד שמושך אותו לאחד מן הדרכים ולפיכך נצטווה ונאמר לו עשה כך. וכמה דברים ביארנו בעניינים אלו וכדומים להם בחבור שיש לנו בלשון ערבי או בפירוש המשנה ובשאר החבורים. ובכן יש לנו ראיות של דעת שאין מאורעות בני אדם כמאורעות הבהמות כמו שאמרו הפילוסופים. ונמצא אלו שלש מחלוקות. כיצד הגע עצמך שראובן זה בורסי ועני ומתו בניו בחייו וזה שמעון בשם ועשיר ויחיו לו בניו לפניו ואפשר שיעני שמעון ויחזור בורסי וימותו בניו בחייו כל זה קרי בעולם ואין שם טבע בעולם ולא כח מכוכב שגרם לזה האיש שיהיה כך ולזה לא יהיה כך. אלו דברי הפילוסופים. ודברי מחלוקת השני הוא ענין בעלי גזרת הכוכבים ששמעתם דבריהם ופשטו הבליהם אצליכם שהם אומרים שאי אפשר שישתנה דבר זה לעולם ולעולם לא יהיה ראובן אלא בורסי ועני ואין לו בן שכך נתן לו כח מזלו בעת לידתו. ולא יהיה שמעון אלא עשיר ובשם ובעל בנים שיחיו לפניו שכך נתן לו כח מזלו בעת לידתו. ואלו ב' דברים שקר הם אצלנו בעלי הדת האמתית. דברי האצטגנינין שקר מפני הדעת שכל אותן ההבלים שאמרו כבר בטלה אותם הדעת הנכונה בראיות ברורות. וגם הם עוד שקר מפני קבלת התורה שאם היה הדבר כן מה הועילה התורה והמצות והתלמוד לזה האיש וכן כל איש ואיש אין לו כח לעשות כלום מדעתו והרי דבר אחר מושך אותו בעל כרחו להיות כך ושלא להיות כך ומה הועילו הצוויים או הלמוד. נמצאו אלו הטפשים מבטלים תורת משה רבינו ע"ה יתר על שהדעת מבטלת דבריהם בכל אותן הראיות שאומרים הפילוסופים לבטל דברי הכשדיים והכלדיים וחביריהם. וגם דברי הפילוסופים שאומרים שדברים אלו קרי שקר הם אצלנו מפני קבלת התורה ודרכיה שעליה אנו סומכים ובה אנו מחזיקים ובדרכיה אנו הולכים. הוא שאנו אומרים שזה ראובן ושמעון אין שם דבר שמושך זה להיות בשם ועשיר וזה להיות בורסי ועני ואפשר שישתנה הדבר ויהיה הפך כמו שאומרים הפילוסופים שזה קרי ואנו אומרים שאין זה קרי אלא דבר זה תלוי ברצון מי שאמר והיה העולם וכל זה דין ומשפט. ואין אנו יודעין סוף חכמתו של הקב"ה לידע באי זה דין ומשפט גזר על זה להיות כך ועל זה להיות כך כי לא כדרכינו דרכיו ולא כמחשבותינו מחשבותיו. אבל חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה יעשר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עקר התורה. ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא. ודעתנו עלה מעיקרא היא שכל דברי החוזים בכוכבים שקר הם אצל כל בעלי מדע:

ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מחכמי האמת רבותינו ע"ה בתלמוד ובמשנה ובמדרשות שדבריהם מראים שבעת תולדות של אדם גרמו הכוכבים כך וכך. אל יקשה זה בעיניכם שאין דרך שנניח הלכה למעשה ונהדר אפירכי ואשינויי. וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהן וינעור כפיו מהן ויתלה בדברי יחיד מן החכמים ע"ה שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה או שיש באותם הדברים רמז או אמרם לפי שעה ומעשה שהיה. הלא תראו שהרי כמה פסוקים מן התורה אינן כפשוטן. ולפי שנודע בראיות של דעת שאי אפשר שיהיה הדבר כפשוטו תרגמו המתרגם ענין שהדעת סובלת אותו. ולעולם אל ישליך אדם דעתו אחריו כי העינים הם לפנים לא לאחור. וכבר הגדתי לכם את לבי בדברי:

ועל עסקי המשיח אשר זכרתם שהגיעו לכם דברים משמי לא היה כך המעשה כמו ששמעתם ולא במזרח היה. אלא בארץ תימן עמד איש אחד יש לדבר זה כ"ב שנה ואמר שהוא שלוחו של משיח מישר דרך לפני ביאתו ואמר להם כי המלך המשיח הוא יתגלה בארץ תימן ונתקבצו אנשים רבים יהודים וערביים עמו והיה מסבב בהרים והיה מטעה אותם ואומר להם תמיד בואו עמי ונצא לקראת המשיח כי הוא שלחני אליכם לישר דרך לפניו. וכתבו אלי אחינו שבארץ תימן כתב גדול והודיעו לי משפטו ודרכו וחדושיו שחדש להם בתפלות ומה היה אומר להם ואמרו לי שכבר ראו מנפלאותיו כך וכך ושאלו לי על זה והבנתי כל הדברים והכרתי מתוך דברי כתבם שאותו האיש העני חסר דעת אבל היה ירא שמים ואין בו חכמה כלל וכל מה שאומרים שעשה או נראה על ידו הכל שקר וכזב. ופחדתי על היהודים משם וחברתי להם כמו שלשה קונדרסים בענין מלך המשיח וסימניו וסימני הזמן שיתראה בו והזהרתי אותם שיזהירו זה האיש שמא יאבד הוא ויאבד הקהלות כללו של דבר לאחר שנה נתפש וברחו ממנו כל הנלוים אליו ויאמר לו מלך אחד ממלכי הערביים אחד שתפשו מה זאת עשית אמר לו אדוני המלך אמת אני אומר כי בדבר יי' עשיתי. אמר לו המלך מה המופת שלך. ענה ואמר לו אדוני המלך חתוך ראשי ואחר כן אני אחיה ואקום ואחיה כבראשונה אמר לו המלך אין לך מופת גדול מזה ואם הוא כך אני וכל העולם נאמין בודאי שדבריך כלם אמתיים וטובים ונכוחים ושקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל. מיד גזר המלך וצוה ואמר קחו לי חרב ויביאו את החרב לפני המלך. וצוה וחתכו את ראשו ונהרג אותו העני תהא מיתתו כפרה עליו ועל כל ישראל ונענשו היהודים ברוב המקומות ממון גדול. ועד עתה יש שם חסרי דעת אומרים עתה יחיה ויעמוד מקברו כך היו הדברים. ואם שמעתם שהגיע כתבי לפא"ס שמא אותם הדברים ששלחתי בארץ תימן הועתקו והגיעו לפא"ס. וכבר אמרתי לכם שכל דקדוקי השאלות שלכם בענין זה כלם שריגי אילן אחד הם ואני אצוה לכם בדעתי גודו אילנא וקציצו ענפוהי ונטעו עץ הדעת הטוב ואכלו מפריו וטובו ושלחו ידיכם וקחו גם מעץ החיים ואכלו ותחיו לעולם. הש"י ברחמיו יזכנו ויזכה אתכם לאכול מפריו ולשבוע מטובו עד אשר נחיה לעולם אמן. כן יאמר יי' כרצונכם ותאותכם ורצון וחזק נאמן ואהבתכם אחיכם החותם שנית:

משה ב"ר מיימון הספרדי זצ"ל ספרי הרמב"ם כתבי הרמב"ם