אגרות דב בר בורוכוב/מכתב 1913.33 אל שמואל ניגר

מכתב 1913.33

מכתב 1913.33 עמוד ראשון

מכתב 1913.33 עמוד שני

• מאת דב בר בורוכוב אל שמואל ניגר^[1]
  

"עיזבון ניגר, ייווא, ניו-יורק.
אל: שמואל ניגר, וילנה.
ט' בחשוון תרע"ד, 9 בנובמבר 1913, וינה (נכתב ביידיש).

ידידי היקר, ש. ניגר!

לא קיבלתי ממך שום תשובה. ברם, אם – כפי שאני חפץ להאמין – הנך בקו הבריאות והכל בסדר – אין אני בא בטרוניה עליך. הינך מן הסתם טרוד מעבר לראש, כנהוג אצלנו.

על דבר אחד בלבד אבקש ממך להשיב לי, ולו בגלויה בלבד: בגלל משפט בייליס,^[2] מוכרחים לדחות לפי שעה את מסיבת חג היובל לכבוד בירנבוים – והרי אין המשפט מסתיים בפסק-דינם של המושבעים – וכיוון שכך, יכול אני לשלוח לך תיכף ומייד – במקום מאמר על בירנבוים, שאותו אסיים מאוחר יותר – מאמר שנושאו: "דער קיעווער משפט פאר דעם משפט פון דער וועלט" (המשפט בקייב – בפני כס דינו של העולם).^[3] למטרה זו ממש אספתי בפועל חומר מתוך מאות כתבי-עת בכל לשונות אירופה – ויש בו פרטים מעניינים. במאמר זה (בהיקף של 1 עד 1.25 גליונות דפוס) שאכתוב אותו כמובן בקיצור נמרץ – בדעתי להאיר, על יסוד החומר האמור, שתי בעיות חשובות:
א) עד כמה גדולה באמת "השפעת היהודים" על העיתונות ועל דעת הקהל באירופה המערבית ובארצות הברית;
ב) עד כמה הדוק הקשר בין האנטישמיות בכלל, לבין עלילת הדם.
בכוונתי להתייחס רק למערב אירופה (למעשה לכל מערב ודרום אירופה, לאירופה כולה פרט לרוסיה) ולצפון אמריקה.^[4] אתאר איך מתייחסים אל נושא עלילת הדם בכלל, ואל משפט קייב בפרט – יהודי המערב, חוגי המתקדמים הלא-יהודיים והאנטישמיים, חוגי הלאומיים שבקרב האומות המדוכאות, או הדו-פרצופיוֹת (אלו שהן מקצתן מדוכאות, ומקצתן מדכאות, כגון פולנים, רומנים ויוונים), הכנסיה הרשמית, וכיוצה בזה. אשתדל שיספיקו לי כאמור גיליון עד גיליון ורבע.
אנא הודיעני אם לשלוח לך את המאמר דנן.
במיטב הברכות הלבביות לוחץ את ידך בחוזקה.

שלך, ב. בורוכוב

עיקר שכחתי: אם יש ביכולתך להשיב לי במברק – עדיף! הכתובת: B. Borochov, Dempscherg. 9, Wien: "כן" או "לא".
מה שהולך ונדפס עכשיו בראזסווייט הוא קטע מחומר זה;^[5] בשביל היודישע וועלט אעבד זאת אחרת".

הערות שוליים

1. מתתיהו מינץ, אגרות בר בורוכוב 1897–1917, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת עם עובד, תשמ"ט-1989, מכתב 1913.33, עמודים 545–546
2. מנדל בייליס (1874–1934) תושב קייב, הואשם ב-1911 ברצח הנער אנדריי יושצ'ינסקי מטעמים דתיים. ישב בבית הסוהר במשך שנתיים וחצי. משפטו נערך בקייב מ-8 באוקטובר עד 10 בנובמבר 1913, ובסופו של יום זוכה על ידי בית-דין של מושבעים
3. המאמר לא התפרסם ב'די יודישע וועלט' ('העולם היהודי')
4. עיתונים מארצות בדרום אמריקה ומארצות נידחות אחרות, טרם הגיעו לווינה – ואף אינם חשובים כל-כך, לפי בורוכוב
5. המאמר בשם "הדים בחוץ לארץ למשפט העולמי" התפרסם בראזסוויט, 1913, גליון מספר 43, 7 בנובמבר; גליון מספר 44, 14 בנובמבר; גליון מספר 45, 21 בנובמבר, בחתימת פוסטויאני.
   לנוסח עברי של המאמר, ראה בר בורוכוב, כתבים, כרך ג', תל אביב: הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים, תשט״ו-1955, עמודים 264–277