אגרות דב בר בורוכוב/מכתב 1913.15 אל כתריאל

מכתב 1913.15 עריכה

 
מכתב 1913.15 עמוד ראשון
 
מכתב 1913.15 עמודים שני ושלישי
 
מכתב 1913.15 עמוד רביעי

"עיזבון חזנוביץ', הארכיון הציוני המרכזי, תיק A277/8.
אל: כתריאל, ברלין.
20 ביוני 1913, וינה,[2] (נכתב ביידיש).

חברי וידידי האהוב, היקר והנכבד מאוד, כתריאל!

החבר אלטמן[3] העביר אלי מייד בדואר דחוף את מכתבך. אינני נמצא כעת בווינה. קרה מקרה ומכרינו, ששכרו לעצמם דירת קייט, נאלצו לשוב העירה למשך 5–6 שבועות ולמשך זמן זה שכרנו אנחנו מהם בשכירות משנה את הדאצ'ה. מקום נפלא.

אני חייב לך מכתב מימים קדמונים, אולם אני חייב לכולם ולא רק לך. והנה הסיבה: עוד לפני שנסעת, חלתה ליובה. היא הייתה אז בהריון עם הפעוטונת שיש לנו עכשיו. לזה התווספה מחלה שלא ידענו סיבותיה [...] שנתנה אותותיה רק בעת ההריון. הייתה סכנת נפשות, דובר על ניתוח – בקיצור, היו לנו דאגות וצרות לאין שיעור. גם הפעוטה שרק נולדה, הייתה בחודשיה הראשונים חלשה מאוד [...] עתה שושנה'לה בריאה לחלוטין, ואף איתנה יותר מהממוצע. יש לה מזג עליז וחדוות חיים, והיא משפיעה עלינו הרבה נחת. ואולם כאן בא תורי, ואני חליתי. באותו זמן, כאמור, נזדמנה לי סוף סוף האפשרות שציפיתי לה זמן רב וחיפשתיה, לצאת עם עבודת מחקר. היא עשויה להופיע בקרוב ואשלח אותה אליך, ואל נכון תשתכנע מה המאמץ שהושקע בה (זו חקירה פילולוגית-ביבליוגרפית על אודות היידיש). מלבד זאת השתתפתי בעריכת המאסף פנקס, שבו מופיעה העבודה לעיל.

עבודה זו, שהעסיקה אותי מ-16 עד 18 שעות ביממה במשך חצי שנה, יחד עם דאגות הבית והמצב החומרי הקשה, דרדרה לבסוף את מצב בריאותי, ושלושה חודשים רצופים לא יכולתי לעשות דבר. הנה כי כן, זו ההיסטוריה הקצרה של שנה וחצי, וזהו ההסבר על מה ולמה אינני דייקן בהתכתבות שלי.

כתוב לי בפרוטרוט על עצמך. איך אתה חי, מה אתה עושה ומה מצב עבודתך הספרותית?

ועל מנת שלא אשכח: שמתי לב שהווארהייט (ניו יורק) אינו מקבל כתבות מברלין מזה חמישה חודשים. כלום יודע אתה מה הסיבה? ואם מר זיידנמן[4] הסתלק מרצונו הוא מהמשרה, למה שלא תיקח אותה אתה?

כלום נתראה הקיץ? כלום לא תבוא לקונגרס הציוני?[5] ועוד קודם לכן, לקונפרנציה העולמית הרביעית?[6] אולי תוכל להיות בקונפרנציה של המפלגה הרוסית?[7]

ועתה אעבור לשאלותיך:

1. אני מצטער מאוד ויש לי ממש עוגמת נפש שאינני יכול לומר לך ולא כלום בנוגע לסוציאליזם הדרום-אמריקני, ההתפתחות התעשייתית שם וכיוצא בזה. לי עצמי אין כל מושג על כך, ובמקרה אני רחוק מהעיר שבה יכולתי אולי למצוא משהו.
אוכל רק לעוץ לך מספר עצות, אולם איתנה דעתי שהן "יועילו לך לערב יום כיפור", שכן הן ידועות לך בלעדי. אל נכון השתמשת כבר בדינים וחשבונות של לשכת האינטרנציונל הסוציאליסטי – אולם שם כמעט אין דבר על דרום אמריקה. אפשר שתוכל להתחקות אחרי העניין בספרייה המלכותית על פי הביבליוגרפיה המצוייה במילונים האנציקלופדיים בכל הנוגע למדינות דרום אמריקאיות בודדות או ערים. מלבד זה, הייתי פונה במקרה דנן ללשכת האינטרנציונל הסוציאליסטי (הגם שכמעט ודאי שזו ברכה לבטלה) ואל הקונסוליות והשגרירויות של המדינות הנוגעות בדבר. על פי הידוע לי, התנועה הסוציאליסטית בדרום אמריקה חלשה מאוד, וספרות סוציאליסטית או אנרכיסטית מיוחדת אין שם בכלל, מלבד צ'ילה, ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי, אולם כאמור "ידיעותיי" בנדון שוות לאפס. אולי תוכל להפיק ידיעות כלשהן מהעיתונות האנרכיסטית, ובעיקר מזו הספרדית והאיטלקית.

אילו יכולת להשהות את מועד הגמר של העבודה לכמה שבועות, אפשר שבידי עצה, אף כי היא מורכבת מאוד וטעונה טירחה רבה, שייתכן ותהיה לשווא, והרי היא: נסה קודם כל למצוא בספרייה המלכותית את ה-Encyclopedia Europeo-Americana הספרדית, או ה-Encyclopedia Britannica וה-Encyclopedia Americanca האנגליות, וחפש שם את הביבליוגרפיה הנוגעת למדינות השונות ולערים. במידה ולא יהיה בכך די, תצטרך לפנות למילונים הביבליוגרפיים, כגון (Brunet (Manuel du Libraire עם ההשלמות המאוחרות יותר עבור הצרפתית, Karl Georg ו-Hinrichs (וגם Dietrich לעיתונות) עבור הגרמנית, Poole עבור האנגלית, וכיוצא באלה. נדמה לי שקיימים גם מילונים ביבליוגרפיים לספרות ספרדית ופורטוגזית. אם כן, תוכל לקבלם בספרייה המלכותית, באולם הקריאה. כרגיל, מכילים מילונים אלה גם מפתחות ערכים, המאפשרים להתחקות אחרי הספרות המצוייה ליד הערכים, כמו "סוציאליזם" או "צ'ילה" וכיוצא בזה. אחרי שתברור לך את הספרות הדרושה, או אז תצטרך לחפשה בספריות.
בשיטה זו עשיתי בזמנו תוך שלושה שבועות עבודה קלה יותר – על תולדות היהודים בווינה ב-60 השנים האחרונות,[8] ואילו אתה לקחת על עצמך משימה קשה למדי. אני יכול רק לאחל לך "חזק ואמץ!" בעבודתך. סלח איפוא אחי החביב, שאינני יכול להגיש לך בזה סיוע של ממש.

אשר להצעתך השנייה בעניין לשכת הקשר [קארעספאנדענץ ביורא]:[9]
אכן יש לי רצון רב ליטול על עצמי את המדור הבלקני ואת המזרח הקרוב, ואני מודה לך מאוד על הצעתך הידידותית. אולם עכשיו מצבי הוא כזה שאינני יכול ליטול על עצמי שום מחוייבות. בשל הצרות שהתנסיתי בהן, הנסיבות המשפחתיות, העבודה המדעית ובריאותי אני, הזנחתי בצורה איומה את מחוייבויותיי הקודמות, ועתה חובה עלי להניח את דעתן של המערכות, הן הישנות (ווארהייט וראזסוויט) והן החדשות שהתחייבתי להן (די יודישע וועלט, פריישטאט, אוסט אונד ווסט). בקשר למפלגה, המצב עוד יותר גרוע. זה שנה ויותר לא כתבתי דבר למען החברים ולעיתונות שלנו. מלבד זאת, הוצע לי – ועבורי זו הצעה חשובה ביותר – לכתוב ספר גדול יותר על היידיש,[10] והנה בא הקונגרס הציוני, ועימו עבודה עיתונאית לאין שיעור.
על כן, אחי החביב, חוששני שלא אוכל לדייק בשום פנים ואופן – במרוצת שלושת החודשים הקרובים. אם אתה יכול לקבל השתתפות בלתי מוגדרת כזאת – אני יכול לנסות.
אולם יש עמי עצה שתוכל לנכון להסדיר את העניין טוב יותר. כיוון שהנני חלש בלשונות התורכית, הערבית והעברית, ואבנר[11] הוא עתה מומחה גדול בתחומים אלה, הייתי מקבל חלוקה כגון זה:
שאבנר ייטול על עצמו כל מה ששייך ללשונות אלו, ואני את בולגריה, סרביה, רומניה ואפשר גם את יוון (בשפות אלו אני קורא טוב יותר).
במקרה דנן אתחייב לדייק ולשגר אליך בכל שבוע חומר (כמובן שנחוץ כי אקבל את העיתונות הדרושה – הבולגרית, הסרבית, הרומנית והיוונית החדשה).
הגיעה השעה לסיים! אני חוזר ומודה לך הן על מכתבך והן על ידידותך. היה נא בריא ושלם. אני לוחץ את ידך בחוזקה,
שלך, ברל

ליובה, ליובה רוזנברג[12] ודוסטרובסקי[13] מברכים אותך בלבביות.
עד ה-15 ביולי כתובתי:
B. Borochow, Villa Schetka
Sulz-Stangau bei Kaltenleutgeben
Nieder-Österreich
ובכלל כתובתי:
B. Borochow, Dempscherg. 9, T. 13, Wien XVIII".

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כתריאל הוא ליאון חזנוביץ' ממפלגת פועלי ציון. מתתיהו מינץ, אגרות בר בורוכוב 1897–1917, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הוצאת עם עובד, תשמ"ט-1989, מכתב 1913.15, עמודים 506–508
  2. ^ בורוכוב נמצא למעשה במקום קייט בשם שולץ שטנגאו
  3. ^ אלטמן הוא כינויו של אברהם טננבוים, ששימש כמזכיר בלשכת המפלכה הרוסית בווינה. בפברואר 1914 שהה במוסקבה, במאי 1914 הוציא יחד עם אברהם שלימוביץ' (רֶווּצקי) את דאס ווארט (המילה) – עיתון המפלגה בפטרבורג (גיליון 1 הופיע ב-16/05/1904) ראו נחום ניר, ערשטע יארן (בשנים הראשונות), תל רביב 1960, עמ' 217. נמנה עם ראשוני המפלגה בלודז'
  4. ^ עיתונאי של די ווארהייט
  5. ^ הקונגרס הציוני ה-11 התקיים בווינה, בספטמבר 1913
  6. ^ הקונפרנציה העולמית הרביעית של פועלי ציון, 25–30 באוגוסט 1913. חזנוביץ' השתתף בה, ונאם על הפעולה בגולה
  7. ^ הקונפרנציה הרביעית של פועלי ציון ברוסיה התכנסה בקראקוב, באוגוסט 1913
  8. ^ הכוונה לסקירה על תולדות היהודים בווינה, שפורסמה ביברייסקאיה אנציקלופדיה, כרך 5, עמודים 877–887
  9. ^ איננו יודעים על הנושא בפרק זמן זה, אבל חזנוביץ' חזר לנושא במרוצת מלחמת העולם הראשונה, וגם יזם פרסום מטעם הלשכה
  10. ^ מכתב 1913.14 של בר בורוכוב אל שמואל ניגר מ-19 במאי 1913
  11. ^ יצחק בן-צבי
  12. ^ ליובה רוזנברג היה איש פועלי ציון מרוסיה ששהה באירופה המערבית. ב-1913 נמצא בלונודון, וניסה להיאחז בווינה, אליה עבר לאחר מכן. ראו מכתבו לליובה בורוכוב, 13/01/1913, עזבון בורוכוב, ארכיון העבודה בתל אביב, תיק 13/104IVא'. ב-1914 שהה בפריז, וטיפל בהזמנת בורוכוב לשורת הרצאות. ראו מכתבו לבורוכוב מ-14/05/1914, שם, תיק 13ב'
  13. ^ זהותו בלתי ידועה. נזכר גם במכתב 1917.14 של בורוכוב אל ליובה מספטמבר 1917