אגרא דפרקא קכד

<< · אגרא דפרקא · קכד · >>

לא יחשוב האדם על שום דבר שהוא במקרה, ואיזה סיבה גרם, רק הכל בהשגחת הש"י, ומי שנותן דעתו על המקרים עליו הכתוב אומר [ויקרא כ"ו] ואם תלכו עמי קר"י והלכתי וכו'. וקבלתי, בעת שיזדמן לאדם איזה עיגום וצער יזכור ויאמר הפסוק (תהלים כה, יח): "רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי", בכדי שישים אל לבו שהוא בהשגחת הבורא על עונותיו [להזכירו כדי לפשפש במעשיו], כי כמה וכמה עונות יש לו לאדם שאינם מתכפרין ע"י תשובה ויוה"כ, רק תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין, והש"י שולח לו יסורין קלין כדי לכפר עונותיו, וז"ש רז"ל [ערכין טז ע"ב] היכי דמי יסורין אפילו הושיט ידו לכיס וכו' [תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים וכו'], והוא דוקא כשמשים אל לבו שכל תנועותיו בחפץ הבורא. הבן הדבר: