אגדת בראשית/לז

תורה.

[א] אלה תולדות יצחק (בראשית כה יט). זש"ה כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר וגו' (יהושע כד ב), בוא וראה מה הבנים כשרים מתנה גדולה הן, את מוצא כמה גדולה נתן הקב"ה לאברהם, שנאמר ואעשך לגוי גדול וגומר ואברכה מברכך וגומר (בראשית יב ב וג). ומפני שלא היה לו בן (שם טו ח), התחיל אומר להב"ה במה אדע כי אירשנה. מה הנייה שנתת לי כל טובה שבעולם ובנים לא נתתי לי, שנאמר ה' אלהים מה תתן לי וגו' (שם שם ב). אמר לו הקב"ה אני נותן לך, שנאמר להנחיל אוהבי יש (משלי ח כא), [וכתיב] טוב ינחיל בני בנים (שם יג כב), לפיכך נתן לו מתנה גדולה את יצחק, שנאמר ואתן לו את יצחק (יהושע כד ג). ומה ראה לומר ה' אלהים מה תתן לי, אלא מתחילה היה אברהם אסתרולוגין, והיה רואה במזלות שאינו מוליד, לא הוא ולא שרה, אף כל האסתרולוגין היו רואין כך, התחיל אומר להקב"ה רבש"ע איפשר לי שאני מוליד, שאף הכל אומרים כך ולא האמנתי עד שראיתי אף אני במזל, אמר לו הקב"ה אל תסתכל עוד בדברים הללו, צא לך מן המידה הזו, שנאמר ויוצא אותו החוצה וגו' (בראשית טו ה), ומה אמרו לך הכל אברם אינו מוליד ושרי אינה יולדת, שנאמר ושרי אשת אברם לא ילדה (בראשית טז א), אימתי אתם מולידין, ולא יקרא עוד את שמך אברם וגו' (שם יז ה), אף שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי וגו' (שם שם טו). הוי אברם אינו מוליד, אבל אברהם מוליד שרי אינה יולדת, אבל שרה יולדת, שנאמר ותהר ותלד שרה וגו' (שם כא ב), לכך נאמר אלה תולדות יצחק וגומר.

[ב] ד"א ואלה תולדות יצחק. זש"ה עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם (משלי יז ו), יש בנים טובים נותנין עטרה לאבותם, ויש בנים רעים נוטלין עטרה מאביהם, שנאמר וירא חם וגו' (בראשית ט כב), אבל שם ויפת ויכסו את ערות אביהם (שם שם כג). ישמעאל עובד ע"א, אבל יצחק שה עולתו של הקב"ה, נתן עטרה לאביו, אלה תולדות יצחק. ראובן, פחז כמים וגו' (שם מט ד), ויוסף מהרו ועלו אל אבי וגו' (שם מה ט). אבשלום והכיתי את המלך לבדו (ש"ב יז ב). ושלמה והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי וגו' (מ"א א לג). עמד יחזקיה והוסיף על העבודה, שנאמר ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו (מ"ב יח ג). הוי עטרת זקנים בני בנים. אלה תולדות יצחק.

[ג] ד"א אלה תולדות יצחק. זש"ה לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה (ישעי' ס"ה כג), למה, כי זרע ברוכי ה' המה וגו' (שם שם). לא יגעו לריק, זה אברהם ושרה שהרבה יגעו עד שנתן להם יצחק, ולא ילדו לבהלה, שאילו הניחוהו אצל ישמעאל היה הורגו, שנאמר ותרא שרה וגו' (בראשית כא ט), ואין מצחק אלא שהיה מבקש להורגו, שכן שלמה מפרש כמתלהלה היורה זקים וגו' כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני (משלי כו יח ויט), אמר הקב"ה אם הורגו מנין עולמי עומד, התחילה שרה אומרת גרש האמה וגומר (בראשית כא י), אלה תולדות יצחק.

[ד] ד"א אלה תולדות יצחק. והרי כבר נאמר אלה תולדות ישמעאל (בראשית כה יב), וכאן אלה תולדות יצחק בן אברהם, יכול שניהם דומים, חס ושלום, זש"ה כי יודע ה' דרך צדיקים וגו' (תהלים א ו). משל לתרבא (פי' תרגום חלב תרבא) של חמור שנפל לשמן ורד, אעפ"י שנעשה ריחו יפה משמן הורד, אלא סופו חוזר לסריותו כמות שהיה, כך תרבא של חמור זה הגר המצרית, שנאמר בהן אשר בשר חמורים בשרם וגו' (יחזקאל כג כ), נדבקה עם אברהם וילדה לישמעאל, [וכתיב] אלה תולדות ישמעאל [בן אברהם], אלא סופה חזרה לסריותה, שנאמר ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים (בראשית כא כא), שהיתה הגר מצרית, אבל ראה מה אברהם מצווה בשבילו לאליעזר אם לא אל בית אבי וגו' (שם כד לח). לפיכך אלה תולדות יצחק וגו', אבל ישמעאל אלה תולדות ישמעאל אשר ילדה הגר המצרית וגו' (שם כה יב).

[ה] [ד"א ואלה תולדות יצחק בן אברהם] אברהם הוליד את יצחק. וכי איני יודע שאברהם הוליד את יצחק, א"ר חנניה רבה משל ליונה שהיו הנצים והעורבים רודפים אחריה, ברחה מהן ונכנסה וישבה על קינה, והי' בני אדם אומרים ביצים הללו מן הנץ הן, וזה אומר מן העורב הן, א"ל אחד כל זמן שהן ביצים אינן ידועות אם של עורב הן, אם של נץ הן, אלא הניחו עד שתלד ויעשו אפרוחין, ואתם יודעין ממי הן, כך נטלטלה שרה פעמים הרבה. אצל פרעה, אצל אבימלך כך התחילו אומרים לא עיברה אלא מפרעה, ואלו אומר' לא עיברה אלא מאבימלך, אמר להן הקב"ה (יסכרו) [יסכר] פי דוברי שקר (תהלים סג יב), המתינו עד שתלד, ואתם רואין למי הוא דומה, מיד צוה הקב"ה למלאך הממונה על צורת הולד, אמר לו אל תצור אותו דומה לאמו אלא לאביו, שידעו הכל שאינו אלא מן אביו, מיד יצא דומה לאביו, לכך נאמר אלה תולדות יצחק בן אברהם [אברהם הוליד את יצחק].