אגדת בראשית/כט

נביאים.

[א] כי פקד ה' את חנה (ש"א ב כ"א). זש"ה האני אשביר ולא אוליד (ישעי' סו ט), זו חנה, שנאמר עד עקרה ילדה שבעה (ש"א ב ה). [אם אני המוליד ועצרתי] (ישעי' שם). אם אני המוליד לשרה ועצרתי לבית אבימלך, [שנאמר] כי עצר עצר (בראשית כ יח). ד"א אם אני המוליד לישראל, שנאמר העמוסים מני בטן וגו' (ישעי' מו ג), ועצרתי לא"ה, שנאמר כל הגוים כאין נגדו וגו' (שם מ יז), שכך כתיב והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאום ה' (שם יד כב). שם זה מטבע שלה. שאר ולא יהיה שריד וגו' (עובדי' א יח), ונין זה מלכות, ונכד זה אלוף. ד"א אם אני המוליד לציון, שנאמר כי חלה גם ילדה ציון את בניה (ישעי' סו ח). ועצרתי זה סדום. ויושביה כמו כן ימותון (שם נא ו). זו סדום, שנאמר אלה בני שעיר החורי [יושבי הארץ] (בראשית לו כ), אבל לישראל וישועתי לעולם תהיה (ישעי' שם).

[ב] ד"א כי פקד ה' את חנה. זש"ה זכרני ה' ברצון עמך פקדני בישועתיך (תהלים קו ד). אשרי אדם שנמצא לו שעה של רצון, כך דוד אומר ואני תפלתי לך ה' עת רצון (שם סט יד), א"ל דוד רבש"ע כל שעה שאני מתפלל לפניך, עשה אותו עת רצון. כך חנה כיון שעלתה לרגלים עם כל ישראל, שנאמר ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה (ש"א א ג). זו הפסח, שנא' ושמרת את החקה הזאת [למועדה מימים ימימה] (שמות יג). כיון שראתה חנה את כל ישראל אמרה לפני הקב"ה, רבון כל העולמים הרי שעה שתתרצה לי, זכרני ה' ברצון עמך [פקדני בישועתך], ושני דברים שאמרה עשה הקב"ה שתיהן, היא אמרה זכרני ה' ועשה שנאמר ויזכרה ה' (ש"א א יט). היא אמרה פקדני בישועתיך. ועשה, שנאמר כי פקד ה' את חנה.

[ג] ד"א כי פקד ה'. זש"ה וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבוה (יחזקאל יז כד), זה פרעה הראשון, שנאמר וינגע ה' את פרעה וגו' (בראשית יב יז). והגבהתי עץ שפל (יחזקאל שם), זה אברהם שנתגדל. שנאמר שמעני אדוני וגו' (בראשית כג ו). הובשתי עץ לח (יחזקאל שם), זה אבימלך, [שנאמר] כי עצר עצר (בראשית כ יח). הפרחתי עץ יבש (יחזקאל שם), זו שרה. אני ה' דברתי ועשיתי (שם שם). וה' פקד את שרה. ד"א וידעו כל עצי השדה. זה שמואל, שנאמר וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע (ש"א ג כ). השפלתי עץ גבוה אלו בני עלי, שנאמר ביום אחד ימותו שניהם (שם ב לד). הגבהתי עץ שפל זה שמואל, שנאמר והנער שמואל משרת את ה' וגו' (שם ג א). וכן והנער שמואל הולך וגדל וטוב (שם ב כו). עליו נאמר ומצא חן ושכל טוב (משלי ג ד). ד"א הגבהתי עץ שפל זו חנה. הובשתי עץ לח זו פנינה, דכתיב ורבת בנים אומללה (ש"א ב ה). הפרחתי עץ יבש זו חנה. כי פקד ה' את חנה וגו'. ויגדל הנער שמואל עם ה' (שם ב כא). אמר דוד גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו (תהלים לד ד).