אגדת בראשית/ו

כתובים.

[א] תפלה לדוד שמעה ה' צדק (תהלים יז א). זש"ה זבח רשעים תועבת ה' ותפילת ישרים רצונו (משלי טו ח), מי הוא, זה משה דוד ומשיח, משה דכתיב תפלה למשה (תהלים צ א), בדוד כתיב תפלה לדוד (תהלים יז א), במשיח כתיב תפלה לעני כי יעטוף וגו' (שם קב א). ותפלת ישרים רצונו, אעפ"י ששלשתן מתפללים, אלא דוד מתפלל באומנות, האיך תפלה לדוד שמעה ה' צדק (שם יז א), אמר הקב"ה עד מתי אתה מתפלל, אמור צרכיך מה שאתה צריך, הרי אמרת שמעה ה' צדק, א"ל חייך כל אלו שאמרתי בשביל דבר אחד מלפניך משפטי יצא וגו' (שם שם ב), למה שאמרת אשר נשיא יחטא (ויקרא ד כב), נשיא שאין על גביו מושל אלא ה', הואיל שאין על גבי מושל אלא אתה דן אותי, מלפניך משפטי יצא. אומן גדול הי' דוד כשהי' מבקש דבר מן הב"ה מנגנו (פי' אינגיניו בלע"ז פי' הי' מעמיק מחשבתו כמו הנהו נגאני דארעא מיקרו (ב"ק דף ק"ג ב"ב דף ס"א) בורות עמוקות) היה שואל תחילה את הקלות, ואח"כ את החמורות. למה הי' דוד דומה, לאדם שהיה מבקש ללוות כור חיטים מצא את הדניסטוס (פי' המלוה), וא"ל בבקשה ממך מפני שאני בדוחק השאילני כור של חרובין, א"ל בא וטול, הולכין ליטול, א"ל השאילני כור של שעורים והנח כור של חרובים, א"ל בוא וטול, הולכין ליטול, א"ל בבקשה ממך הואיל שבפנים טובים אתה נותן עשה אותו כור של חיטים והשאילני תחתיו חרובין ושעורים, א"ל טול, ומי גרם לו, ששאל תחילה הקלות ואח"כ החמורות, הה"ד תפלה לדוד, [שמעה ה' צדק] הרי הקלות, ואח"כ החמורות מלפניך משפטי יצא [עיניך תחזינה מישרים] אמר לו הקב"ה ואני עושה, שנאמר הנני רב את ריבך וגו' (ירמי' נא לו) ואת יריבך אנכי אריב (ישעי' מט כה). סליק.