אבני נזר/אורח חיים/ב
בדין הנחת תפילין בחוה"מ בחול המועד
א עריכה
הנה ראיית התוס' במנחות (דף לו:) ד"ה דיבור המתחיל יצאו, והרא"ש ז"ל שמה, שחול המועד זמן תפילין. מירושלמי דמו"ק מועד קטן חד בר נש איבד תפילוי במועדא אתא לקמי' דר' חננאל [שהי' סופר כדאיתא במגילה (דף יח:)] שדרי' קמי' דרבב"ח א"ל זיל הב לי' דידך וכתוב לך דתנן כותב אדם תפילין לעצמו. אתא לקמי' דרב א"ל זיל כתוב לי'. מתני' פליגא על רב כותב אדם תפילין לעצמו לאחרים לו, רב פתר לה בכותב להניח ע"כ הירושלמי.
ופי' התוס' דמתניתין מיירי להצניע לאחר המועד, אבל בכותב להניח במועד שרי. אם כן מוכח להדיא דחול המועד זמן תפילין. דאין סברא דרב ורבב"ח סוברים שבת זמן תפילין דכולהו אמוראים פרק הקומץ סוברים שבת לאו זמן תפילין ומסתמא גם רב ורבב"ח הכי ס"ל. ע"כ ראייתם :
ב עריכה
ולפענ"ד נראה שע"כ רש"י ז"ל סובר פירוש אחר בירושלמי ההוא ותחילה נבאר שיטת הפוסקים ז"ל בדין כתיבת תפילין בחול המועד. ואחר כך נבאר שיטת רש"י ז"ל :
ג עריכה
וכך היא הצעה של שמועה זו בש"ס מועד קטן (דף יח:) "מתניתין, אין כותבין ספרין תפילין ומזוזות במועד וכו' רבי יהודה אומר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו."
פירש"י "לעצמו" - לקיים המצוה אבל לצבור למכור דדרך שכירות הוה חשיב מלאכה וכו'.
"ת"ר כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וכו' ולאחרים בטובה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מערים ומוכר את שלו וחוזר וכותב לעצמו. רבי יוסי אומר כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו"
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.