אבן עזרא על תהלים צא

פסוק א עריכה


יושב בסתר עליון - יתכן שגם זה המזמור למשה, או לאחד מהמשוררים והוא אומר לעבד השם: שמעני אתה יושב בסתר עליון, שהוא השם.

ומלת בסתר – סמוכה, כמו: בצל שדי יתלונן, כי הטעם כפול כמשפט.


פסוק ב עריכה


אומר לה' - בעבור , כמו: ואמר פרעה לבני ישראל וזה פירושו אומר לך בעבור ה' שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו והטעם דבק, כי הוא כאומר: אני נסיתי זה ואני אהיה לך ערב.


פסוק ג עריכה


יקוש - פעול יקושתי לך, או תאר כמו עצום, וסמך דבר אל הוות, שהוא הוה פתאום.


פסוק ד עריכה


באברתו - והטעם כנשר יעיר קינו והטעם שימלט מהפח ומהדבר. ויתכן היות הפח החרב, על כן מלת סוחרה וצנה, כמו: סחרו אל ארץ תרגום סביב. והנה הטעם: כי אמונת השם תסובבהו ותצרהו.


פסוק ה עריכה


לא, מפחד לילה - מקורות לילה ולא מקורות היום שיעופו כחצים, כאשר יפרש.


פסוק ו עריכה


מדבר - כי רוב הדבר בלילה הוא, אם היתה הסבה קור ואם מחום יהיה ביום צהרים.

וקטב - כמו דבר. והטעם כריתה, אהי קטבך שאול.

וטעם ישוד – שישוד הרוחות ובא בשורק, כמו ירון ושמח. ויש אומרים: כי ישוד, מגזרת שדים.


פסוק ז עריכה


יפול - הזכיר כי צל השם יסתירהו והוא יראה שיפלו לימינו ושמאלו רבים בבא הדבר, וזה טעם אליך לא יגש.


פסוק ח עריכה


רק - טעם שלומת רשעים – כי השם הביא עליהם דבר לשלם להם כפעלם.


פסוק ט עריכה


כי - דברי המשורר לעבד ה', כי אתה העבד ה' שהוא מחסי עליון שמת מעונך והוא לעולם למעלה, על כן -

פסוק י עריכה


לא תאונה - סבוב, כדרך: אנה לידו.

רעה - הם התחלואים.

באהלך - דרך משל, כמו: ופסח ה' על הפתח.


פסוק יא עריכה


כי, לך - בעבורך, כמו: אמרי לי אחי הוא.


פסוק יב עריכה


על - כאילו ישאונך על כפים.

וי"ו תגוף – בעבור הרגל, על דרך: כי עם אבני השדה בריתך.


פסוק יג עריכה


על - כדרך: וחית השדה השלמה לך אפילו תדרוך עליהם ותרמסם לא ירעו לך.


פסוק יד עריכה


כי - אלה דברי השם למלאכים וזאת היא המצוה שצום בעבורך, שאמר להם כי זה עבדי.

בי חשק ואפלטהו אשגבהו - שלא יוכל האויב להרע לו, בעבור שהוא יודע סוד שמי.


פסוק טו עריכה


יקראני - ובעת שיקראני בשמי ובבא הצרה על אנשי דורו כפי גזירותי, אני אהיה עם עבדי.

ואחלצהו ואכבדהו - שלא יצטרך לזולתי.


פסוק טז עריכה


ארך - מספר ימיו אמלא והפרד כבודו מעל גופו.

אראהו בישועתי - הטעם שיהנה מזיו שכינה וזאת היא ישועת השם באמת, או רמז לימות המשיח.