אבן עזרא על תהלים מח

<< · אבן עזרא על תהלים · מח · >>

פסוק א

שיר מזמור - לא יכולנו להפריש בין שיר מזמור למזמור שיר כמו: מצור החלמיש, מחלמיש צור.

פסוק ב

גדול ה' ומהולל מאד - גדול זה המזמור להזכירו שבח ירושלם.

פסוק ג

יפה נוף - מחוז שלשת הנפת על משקל אשר זורה ברחת ולהיותו סעיף או מתנופת אין לו טעם.

הר ציון - בצפון ירושלם.

מלך רב - גדול, כמו על כל רב ביתו והוא דוד, קרית חנה דוד.

פסוק ד

אלהים - הטעם אף על פי שיש לו ארמנות רבות, השם הוא משגבה וכבר נודע זה בגבורות שהראה.

פסוק ה

כי הנה המלכים - שנועדו ובאו עליה.

פסוק ו

המה - כאשר ראו גבורת השם נבהלו.

פסוק ז

רעדה - על כן ברחו וזה טעם נחפזו.

פסוק ח

ברוח - דמה החיל שאחזם כמו רוח קדים, בהיותו בים שישבר האניות.

פסוק ט

כאשר - אז יאמרו ישראל בדרך נבואה, לשובם אל ירושלם.

פסוק י

דמינו - אז יאמרו ישראל היינו מחשבים בלבינו ומדמים חסדך שהוא מלא היכלך, או בהיותך בקרב היכלך.

פסוק יא

כשמך - בהיכלך.

ותהלתך – היא צדק מלאה ימינך.

פסוק יב

ישמח הר ציון - השוכנים בערים סביב ציון, כי ירושלים היא כאם.

וטעם למען משפטיך – בעבור שאתה עושה משפט כאשר עשית במלכים שנועדו.

פסוק יג

סבו - דברי ירושלם לעמים. אמר רבי משה: זה היה בימי דוד. ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח.

פסוק יד

שיתו, לחילה - כמו חומות וחיל.

פסגו - הביטו ארמנותיה שהם פסגה.

פסוק טו

כי עלמות - כמו עולמית, כי הוא עומד עולם ועד, הוא יהיה מנהג לעולם. ובעל המסורת אומר: כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו. ורבי משה אמר: שהוא מגזרת עלם ינהגנו תמיד, כמנהג הנערות והטעם כאשר נהגנו בימי נעורינו. ויש אומרים: מגזרת ונעלם דבר, במנהג טוב נעלם מהנבראים.