אבן עזרא על תהלים כא

למנצח - ה' בעזך ישמח מלך - ה' בעוז שנתת לו ישמח וככה בישועתך.

תאות - מה שיש בלבו.

וארשת - מה שידבר בפיו והאל"ף נוסף כאל"ף ואזרועך וכמוה: כרשיון מלך פרס.

כי - תי"ו תקדמנו לנוכח השם ויהיה הפועל יוצא לשנים פעולים, כלומר המלך שהוא מוקדם מן הברכות.

עטרת - זהב עם פז אבנים יקרות סביבה, כי כן מנהג המלכים. ויתכן היות תי"ו תקדמנו לשון נקבה, בעבור ברכות כדרך: בנות צעדה עלי שור.

חיים - שם לעולם על לשון רבים לא יפרדו, כמו נעורים בתולים זקונים מלואים.

אורך ימים עולם ועד - עולם הפחות שני דורים.

גדול - כל נושע לעולם יוסיף כבוד.

הוד והדר תשוה - כמו תשית.

כי - אמר השם לאברהם והיה ברכה והמשורר אמר: ברכות לעד - לנצח הוא וזרעו.

תחדהו - מגזרת חדוה.

כי - הטעם אין לו בטחון בגבורתו, רק בשם ובחסדו והזכיר עליון כנגד בל ימוט.

תמצא - זה חסד עליון שהשם אומר לדוד: תמצא ידך והיא השמאלית, וככה ידה ליתד תשלחנה.

וטעם תמצא – כדרך והצרותי להם, למען ימצאו אותם הקולעים. והטעם: לא יוכלו לנוס ולהפרד ולהמלט.

תשיתמו, פניך - כעסך פני ה' חלקם ופניה לא היו לה עוד. ויש אומרים: כי כ"ף כתנור אש כמו בי"ת, כדרך: בחצי לילה, כחצות הלילה.

פרימו - תי"ו תאבד לנכח דוד או למשיח, כי אחריו כתוב: כי נטו.

מלת נטו – יוצאה והפעול הוא רעה.

מזמה - בכח ולא יוכלו להוציאה למעשה.

כי - בעבור היות באתנחתא שבשכם הוא שכם אחד והטעם להיותם נחברים על דרך: והצרותי להם למען ימצאו.

ומלת תכונן – דרך קצרה, כי הטעם תכונן הקשת בחיצים.

רומה - שב להודות השם בסוף המזמור, כי כל זה יקרה לאויב בסוף בעוז השם כאשר החל: ה' בעזך ישמח מלך.