אבן עזרא על שיר השירים ה טו

<< | אבן עזרא על שיר השירים • פרק ה' • פסוק ט"ו |
• א • ב • ג • ד • ו • ז • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שיר השירים ה', ט"ו:

שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־אַדְנֵי־פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃

שש - אבני שיש ומשקלו עש ועיש:

הפעם השנית

לחיו - זקנו:

מגדלות - הם כמו מגדלות סביבותו /סביבות/ לחייו:

ממלאים בתרשיש - רמז לשער שעל ידיו:

מעיו עשת שן - חגור מתניו אבל מעיו חגורים כי איננו ערום:

אדני פז - רגליו ואצבעותיו:

מראהו כלבנון - שהוא נחמד למראה:

הפעם השלישית

ראשו כתם פז - הוא כסא הכבוד:

שחורות כעורב - כענין ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו:

עיניו - כענין בכל מקום עיני ה':

רחצות בחלב - כענין טהור עינים מראות ברע:

לחיו - הם שרי הפנים:

שפתותיו - הם המלאכים השלוחים לבני אדם כמו גבריאל:

ידיו גלילי זהב - הם האופנים:

וענין בתרשיש - כענין מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש:

מעיו - היא האפודה האמצעית שיש בה תמונות מכוכבים נקבצים:

שוקיו - הוא הגוף שממנו נברא העולם:

וענין שש - שיש לו שש קצוות:

אדני פז - הם הארץ כענין על מה אדניה הטבעו:

ומראהו כלבנון - הענין שיש בלבנון עצים אין מספר להם אצל בני אדם וכשיראה האחד מהם יחשוב שאין כמוהו ולא ילך כי אם מעט בלבנון וימצא יותר מופלא ונכבד ממנו כן מעשה המקום:

בחור כארזים - שהוא עומד וכן מעשיו ולא יכלו כי חדשים לבקרים רבה אמונתו: