אבן עזרא על קהלת יא

(א) שלח - יזהיר מי שיש לו שיהיה נדיב ותהיינה ידיו פתוחות למי שיכיר ולמי שאינו מכיר ויש אומרים כי אלו המים הם מימי בריכה ויש שם דגים ואין לנו צורך לפירוש הזה:

(ב) תן חלק - עיקר שבעה במקרא מה שאמר בעל ספר יציר' והיכל הקדש מכיון באמצע ואמר לשמנה כנגד ימי השבוע כי היו' השמיני הוא כמו היום שהחל בו והענין תמיד בלי הפסקוענין מה יהיה רעה שיבא לידי עוני ואמר יהיה עם רעה כמו כי יהיה נערה בתולה:

(ג) אם ימלאו - דרך משל לעושר שלא נתן לעשיר כי אם לעשות טוב לכל מצטרך אליו, ומלת יהוא לשון רבים והאל"ף נוסף כאל"ף ההלכוא אתו, ולא אבוא שמוע, כי בתחלה הוא יהיבלשון יחיד ואין לו דומה במשקלו במקרא והענין אל המקום שיפול פרי העץ בצפון או בדרום שם יהיו האוספי' והענין על העשיר, ויש אומרים כי על העץ בעצמו יאמר וחצי הפסוק הזההוא כנגד חצי הפסוק הראשון וחציו האחרון כנגד חציו האחרון ואמר זה המפרש כי יו"ד יהוא לעתיד ממלת הוא והוא לשון יחיד והענין כי העץ בעבור שיתן פרי ישקוהו ויעבדהו ובשעהשיפול ידעו שלא יתן פרי לעולם יעזבוהו במקום שנפל, ואמר מפרש אחד כי זה העץ הוא מן עצה והאומר כזה לא אכל מעץ הדעת:

(ד) שומר - גם זה מושל על הנדיב כי הזרוע העצל הכילי יאמר זה הרוח יורה שלא ירד גשם בימים הבאים ולמה אקח מה שיש לי והוא הזרע ואטמנהו בארץ, ויש אומרים שהיא מצוהכמשמע' לזורע שכבר זכר שלמה שאין במלאכות כמו עבודת האדמה לכן אל ישען על דעתו ועל כל מה שנסה כי העתים משתנות:

(ה) כאשר - מפרשים אמרו כי כעצמים הוא כעצים וזה הבל ועניינו גוף הילוד טרם יולד וקראו עצמים כי הם מוסדי הגוף כי הבשר והעיר כמו מלבוש והמלאה היא ההרה ויתכן שיהיההמלאה תואר לאשה ותהיה מלת בטן סמוכה וגם יתכן להיות שתהיה תואר לבטן כי לעולם היא בלשון נקבה בלשון הקדש והיה ראוי להיות הבי"ת הראשון פתוח והשני דגוש וכמוהולאיש העשיר:

(ו) בבקר - עניינו תמיד על שני הפירושים, ותי"ו תנח לשון נקבה בעבור היד והענין אל תניח ידיך מן הזרע כי מצאנו מלת הניח יוצאת לשני פעלים:

(ז) ומתוק - זה הפסוק דבק עם הבא אחריו ואמר על האור מתוק ואינו דבר שיאכל ועיקר זה בעבור התחברות ההרגשות במקום שעל המצח והוא מקום יאמרו מלה שהיא ידועה לזאתההרגשה להרגשה אחרת וכמוהו ראה ריח בני וכל העם רואים את הקולות וענין הדבק זה הפסוק בראשון שיתעסק תמיד לעשות טוב ולא יתעסק בשמחה אחרת:

(ח) כי אם - אילו ידע האדם שיחיה שנים רבות וישמח בכלם כשיזכור ימי החשך שהם ימי הקבר כי הרבה יהיו ימר לו האור הנזכר וכל שבא הבל ענינו יבין כי כל שבא לעולם כמו דורהולך ודור בא הוא הבל:

(ט) שמח - אחר שהכל הבל שמח עתה בחור בילדותך ועניינו כמו אומר עשה רע ותראה מה יבא עליך כמו עלי פלשת התרועעי שהוא במקום אחר עלי פלשת אתרועע והענין על אדום השלכתי נעלי שהוא תקיף וחזקי התנועעי עלי פלשת עתה ותראי מה אעשה לך, וכן שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ, וכן חתם הפסוק ודע כי על כל אלה וישוב אלה על השמחה והטבת הלב והלוך בדרך לב ומראה עין, וענין טוב הלב בלשונינו על שלשה פנים, האחד שייטב מעצמו כמו וייטב לבו, והשני שהלב ייטיב לבעל הלב כמו וייטיבך לבך, והשלישי שהאדם ייטיב לבו כמו המה מטיבים את לבם וענין זה הפסוק כמו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם:

(י) והסר - פירשתיו למעלה, ומלת שחרות מן כי על' השחר כי דמה ימי השחרו' לשחר כשיבקע, כענין אז יבקע כשחר אורך, או יהיה השחרות רמז לשער השחור מענין שחורה אני ונאוה: