אבן עזרא על בראשית כד יד

| אבן עזרא על בראשיתפרק כ"ד • פסוק י"ד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יד • טז • כא • כב • כג • כה • לג • לד • מא • מט • נא • נג • נה • נט • סא • סב • סג • סד • סה • סז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ד, י"ד:

וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃


אותה הוכחת — נסמך העבד על תפילת הנביא, שהשם ענהו והוכיח בחלום על יד המלאך, שהוא שליח השם לעזרו. והעבד חשב בליבו כי אין עם נדיב כמו משפחת אדוניו.

ורבים יתמהו, באמרם שלא שאל כהוגן. ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו, ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום. כי "ויאמר בת מי את" (בראשית כד, כג) פירושו "וכבר אמר לה" קודם שיתן לה כלום; וכן אמר: "ואשאל אותה ואשים הנזם" (בראשית כד, מז). וכלל הדבר, שהתפלל לשם שיוכיח אחת ממשפחת אדוניו, וההוכחה, שתעשה דרך מוסר כמו בת נדיב; והשם שמע תפילתו. ודרך יהונתן אחרת: