"נושא עון וגו'". הרב האריך קצת להביא ראיה שנושא עון הוא לשון מחילה. ואף שמצאנו לגנאי כמו ונשא עונה. כי מצינו גם כן באה לשון שכיבה ומשגל ולשון בו איש אל רעהו. וכן תיבת לאיש בכולם מביא ראיה שהלשון מדוקדק לפי הטעם ולא לפי המלה:
