אבי עזר/שמות/כג

"שור אויבך". הרב מחלק בין אויבך בחירק לבין אויבך בסגול. וכן בין חמור שונאך בפתח לבין שונאך בסגול. כי מפרש תיבת אויבך הוא בינוני פועל מקל וראיה שיש לו פועל כי הוא יוצא לשני כי מצינו ואיבתי את אויביך שהוא יוצא וכן מפרש בתיבת שונאך בפת"ח. זו טופס דברי הרב. אבל אינם מתישבים היטב על אופן דבריו. והיודע יפרש בענין אחר:


"דברי צדיקים". כבר ידעת הפרש בין עצם הסמוך בסמיכות אל תואר שאחריו. כמו דבר גדול בשוא פירשו דבר של גדול. אף שהדבר בעצמו קטן. אבל עם העצם מתואר בתואר שאחריו. כמו דבר גדול בקמץ. פרושו דבר שהוא בעצמו גדול. לכן לא אבה הרב דעת הגאון. כי לפי דברי הגאון פרושו דברים מצודקים. אבל הוא נגד חק הדקדוק כיון שהוא סמוך פירושו דברים של אנשים צדיקים וק"ל:


"רבים חשבו כי לא יראו". עיין לקמן פרשת ראה שם תמצא מבואר דברי הרב היטב:


"גדי מגזרת מגד". ולא נוכל לומר דמ"ם מאותיות האמנתי"ו. אם כן אמאי נשתנה התנועה ברבוי ראה תראה מצוה המ"ם נוספת נאמר ברבים מצות ובסמיכות מצות ולא נשתנה תנועת המ"ם כמו שבחן הרד"ק בתיבת מנחה לכן שפיר דייק הרב נגד דעתם דגדי אינה מגזרת מגד:


"ומלת אל תמר בו". שיותר נקל בעיני המדקדקים שני שמות שונות מורים על ענין אחד ונקראים נרדפים משני פעלים או שמות שוים בקצת אותיות ונפרדים בקצתם:


"והשם הנכבד נתן התורה". עיין פרשת חוקת בענין נחש הנחושת ותבין קצת מדברי הרב כי גליתי לך טפח:


"לכל איש זמן קצוב". עיין פרשת שופטים מה שאכתוב בס"ד בענין זה: