אבי עזר/שמות/יב
ב
עריכה"ראש חדשים וגו'.". כי תיבת אחד מורה על יום הראשון בחודש ומלת ראש למותר. ואחרים טענו עליו מן באחד לחודש. גם טענו עליו מן ובראשי חדשיכם ולפי דבריו הוה לומר ובחדשיכם. והוא על חודש ניסן ידבר. כי הוא ראש לחדשים. ולפי דבריו אין תוקעין בשאר חדשים על כן השיג הרב שהוא נגד סברת רבותינו ז"ל ומכריע שבין חדש או ראש חדש חדא ענינא להם. ועיין בפרשת פינחס בדיבור המתחיל ובראשי חדשיכם:
ו
עריכה"כי משקל ערבים". ומזה נאמנה מאד נוסחא הישנה לומר המעריב ערבים. אף כי יש שגורסים ערבים ברבי זוגות. כי משקל ערבים בקמץ הבי"ת הוצב דלתיה על זוגות. ואין כן כונת תפלתנו רק על כל ערבים של כל ימות העולם. לכן נכון לומר ערבים בקמ"ץ הרי"ש. ואין לחוש שתהיה הוראתו על ערבים ובלי מים. כי פתרונו לפי ענינו. ויותר נכון להגדיל הבורא בלשון דמשתמע על ערבים הרבה כל ימי הארץ:
ז
עריכה"ומלת בתים זרה". ורד"ק כתב הטעם שנקדו בדגש. שלא תתערב המלה עם ואשיתהו בתה שהוא ענין שממה. ומה שכתב הרב ומלת על הבתים יורנו כי הוא מלעיל וכו'. כי בכל המקרא מלת בתים מלרע כמו שכתב הבחור. ובזה מביא הרב ראיה לחזק דבריו כיון שבתיבת הבתים מלעיל. כי תמיד מוסב הנגיעה בעי"ן הפעל. ומידה בזה כי בתים עי"ן הפעל יו"ד. ומיהו אין צורך לחזק הדברים. כי ידוע מעצמו ששרשה בי"ת. וגם הנגינה נכונה בכל מקום מלרע במלת בתים. כיון שנח נראה ונסתר באים כאחת ובמלת על הבתים נכון מאד שעומד השר מלרע ומשרת אצלה כידוע לבעל מטעמים:
ל
עריכה"ויקם. הוא בעצמו". דבריו פשוטים שדרש מלת הוא. שכבר נאמר ויקם פרעה. ובא מלת הוא לדרשא. שהוא בעצמו התעורר לקום. ולא הקימו עבדיו כדרך המלכים. וכן ועבד הלוי נאמר הוא להראות כי הוא בעצמו עבד העבודה:
לו
עריכה"גזרת הצלה". דעתו כי מצינו בינוני פעול מהפעיל. כמו אוד מצל מאש. אבל בדגש לא מצינו בינוני כלל. ודברי מעוט אין להם שחר. כי עבר מרום הדקדוק אל רוח דרוש: