אבי עזר/שמות/ו
י עריכה
"וידבר לאמר למשה.". המעיין בקרא יראה שהוראת לאמר מתחלק לכמה גוונין. עיין ברש"י דברים. ואומר אליכם בעת ההיא לאמר. ועיין במזרחי שם. ועיין ברש"י תחלת ויקרא מאהל מועד לאמר. ועיין רשב"ם בפרשת שמות ויצו פרעה לכל עמו לאמר. ולדעתי יותר נראה שכל לאמר שבתורה הוא התחלת הדבור. כמו שנאמר בלשון העמים קודם התחלת הענין (פאלגענד). כי הוא מקור ואין לו שייכות כלל עם עתיד הנהפך לעבר. ועיין סוטה כ"ז ע"ב. ועיין ברכות כ"ג אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר וכו'. ועיין יומא פרק א' מאמר ר' מנסיא וכבר נפל פיתקא בין המדקדקים בדגשות הלמ"ד לאמר הרד"ק סובר אחר משה דגושה ולא כן אחר אהרן. ואור תורה חלק עליו במקצת. ובעל יסוד הניקוד סובר דלעולם אינו דגושה. וכבר הארכתי לדבר בו בחבורי אם מטעמים:
כח עריכה
"יש לתמוה על המסדר". צריך להיות למה לא דבק וכן ויהי ביום כלות משה לכתוב. עיין בפרשת דברים. אבל בתרגום יונתן משמע שפיר דקאי פסוק ויהי ביום דבר לפרשה שלפניה עיין שם ועיין מה שכתב הרב פרשת במדבר בד"ה והזר הקרב: