אבי עזר/ויקרא/יג

<< · אבי עזר · ויקרא · יג · >>

ד

"הפך לבן ". בא הרב להגיד לנו כי תיבת הפך מפעלים העומדים. וזה שכתב טעמו נהפך מעצמו ללבן ולא כן הפך לבם הפך את מראיהם לדם הפך משורש הרים:

ה

"עמד בעיניו. הטעם במראהו כי המראה הוא בעין". ומכאן יש כדמות ראיה מה שכתבתי לעיל בענין דעות מחולקים אם המראה נופל בעין או שגלגלי עינים סובבים אל המראה:

ו

"כהה הנגע כי דעת רבים כהה כמו חושך". וכהות לבנות פירושו לפי דברי החכמים מעורב בשחרות ולבנות כמו לבנה אדמדמת מעורבת מלבן ואודם. אבל הרב מפרש כהה לשון מעות שהנגע נתקטנה וגם לא עברה חק לפרוץ גדר במקום אחר וזו והנה כהה ולא פשה. ודברי הרב נכונים למבין:

ט

"והובא האדם כחבריו". דעת הרב כחביריו העומדים בבנינו שמקבלין פעולתם על ידי שלישי כן כאן והובא וכמו שפירש הרב לעיל בפסוק והובא אל אהרן הכהן. ועיין לקמן בפרשת מצורע והובא אל הכהן:

מט

"ירקרק מגזרת ירק". כיון שהעי"ן והלמ"ד כפולים וזה כי העין כמוהו בקיצר לשונו ומראה על דיהה ואינו אדום ממש ויש אומרים שכפול להגיד על אדום ביותר ודברי מקור מים חיים בפירוש דברי הרב כי העין כמוהו גדולים למראה:

נא

"ממארת כמו סלון ממאיר". קשה לומר שהוראתו על מארת שהוא לשון מגרעת כמו שכתב הרב בכמה מקומות שהברכה תוספת טובה והמארה מגרעת שקשה מדקדוק שיהיה שני ממי"ן נוספים על השורש. ואף שנקודתו מעיד עליו שאינו מלשון מארה לכן כתבו כל המפרשים שהוא מלשון מכאוב ואמרה תורה בלשון הזה כדי שתדרש בו גם כן תן בו מארה. אבל לפי פשוטו הוראתו מכאיב: