אבי עזר/בראשית/כג

<< · אבי עזר · בראשית · כג · >>

א

חיי לשון רבים ולא יתפרדו. וכן זקונים נעורים בתולים עלומים:

ב

"ולבכותה. לבכות עליה". דקשה לרב. כיון דשורש בכה הוא פועל עומד. לא שייך בה פעול לכן פירש לבכות עליה. ומה נעמו דברי ארקוולטי שכתב שבא כן לרמוז דביקות הבוכה עם מי שהבכי על אודותיו ונעשו כגוף אחד וכן ויבך אותו אביו עיין שם. ואפשר על זה הדרך שמח שמחהו:

ז

"ודקדוק וישתחו בספר היסוד".. הרב בספר צחות ושאר מדקדקים האריכו למעניתם בתיבת וישתחו הצד השוה שבהן שרשו שחה ובנינו התפעל:

ט

בכסף מלא. וההיפך חסר. עיין פרשת תולדות כתב הרב איש שער. וההיפך חלק. וכן בפרשת עקב ההיפך חלק. וזה לשון ערוגת הבושם. ומנהג הכתובים להניח דיבור עצמי. וישתמש בדבור מושאל. להשכילנו למוד מה אגב אורחייהו. כמו כי קלו המים. הדבור העצמי היה כי מעטו המים וכו' עיין שם. ועיין פרשת מצורע מה שכתב הרב על ואם דל הוא. ודע כי חסר יש לה שני מיני הפכיים. שלם ומלא. והיפך מלא הוסד' על דברים לחים. כמו מלא על גדותיו. ותיבת שלם בנוי על דברים הנמנים היבשים. וכיון דהיפך מתרוייהו חסר לא דקדק הכתוב להשתמש בהוראה אחת תחת חבירו. כמו שמצינו בדברי חכמינו ז"ל היפך כשר טריפה. או פסול. והשתמשו במראות הריאה לומר מראות פסולות. היינו כדאמרן. משום שהיפוכן אחת הן וזו כונת הרב:

יז

"ויקם השדה". ואף שנאמר ברבוי שדות וכרמים נאמר שפיר ויקם. כמו שנאמר כמה פעמים בדברי הרב כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו: