אבי עזר/בראשית/יא

"שפה אחת בפתח קטן". וכן נקי יהיה לביתו שנה אחת (דברים כ״ד:ה׳). ובתשלומו אחדת. אך שכבד על הלשון לדבר שני אותיות רפות ממוצא אחת. וזה מה שכתב הרב ובספר הדקדוק בארתי למה חסר ד' אחת. הנה דעת הרב נראה בעליל. אף שלא יתכן סמיכת ענין בשם מספר המחובר אל המתואר. אבל במלת אחד כיון שהוא התחלת המספר שוה בסמיכות לשאר שמות. ועיין יסוד הניקוד (שמות ס"ו).:


"ויאמר ה' זה הדבר אמר למלאכים". דעת הרב כי אין מוקדם ומאוחר בתורה. וכאלו נאמר קודם הבה נרדה ואחר כך וירד ה'. וזה שכתב הרב וזה טרם וירד וכיון שנאמר למלאכים הבה נרדה לשון הזמנה והכנה וכדרך שישמעו אדם נאמר ג"כ וירד. וזה שכתב הרב וטעמו ירד בעבור שאחר כן וכבר המתיק הרב מלת וירד בפסוק שלפני זה מה שיש בו די למבינים:


הבה נרדה. עיין דבור הרב באריכות. ומה שכתב ונבלע על משקל ונסבה טעות המדפיס. וצ"ל "וְנָבֵלָה ".על משקל "וְנָסֵבָה (ד"ה א' י"ג)". גם יש בדברי הרב ארבע תיבות נוספות ואלו הן (ובחסרון הכפל ונבלע שם). אולי תלמיד אחד כתב כן בצדו פירוש על דבריו הראשונים בד"ה ובבלוע הכפל ונבלע והציגום המדפיסים ביחד ובללם. ומה יפו דברי הרב ר' משה העכיס שכתב לכן הוקלה ונבלה לפי שמשפטם ונבל. כדרך הכפולים בבנין זה בעתיד. וכיון שמשפטה כן אף שבא ה"א נוספת. נשארה התיבה על משפטה הראשון וניטל הדגש.