אבי הנחל/וישלח

סדר וישלח

פרק נ"ד

תורה בטרם יחשך עד שלא יתלק האורה עד שלא יסלק הצדיקים והם נמצאים בחשך על הר נשף שמתפללין וקודמין את הנשף. מכאן נמי סמך שמוליכין נרות רבות דולקות מבית הרב עד בית הקברות להודות דעולם חשך בהסתלקותו ועיין מ"ש בקונט' חלקם בחיים דרוש ז' להספד וזל"ח ח"ב ס' בראשית פרשה ג' ומאי דנקט תפלת ערבית אע"ג דהיא רשות ונזהרין בה ובשגם דכיון דיעקב תקן ערבית וביעקב משתעי שייך למנקט תפלתו של יעקב.

פרק נ"ה

נביאים אברהם נתנסה ביו"ד והי"ל יו"ד עטרות נקרא איתן. לפי מ"ש דהיה משה דומה לאברהם בא הדמיון בזה דהי"ל למשה ג"כ יו"ד שמות כן לאברהם כדאמר הכא במאמר זה אלא דלא יכון עם מה שהובא בס' שמו אברהם מע' תיו ערך תואריו דרכו כמו רבו כינויו ותואריו של אברהם יותר מארבע עשר פעמים עשר כמנין קנית קד'ם, ושם בע' תוכחה אות ח' הביא עוד אחר וקמה בידך וע"ש בערך משה דבז"ן דברים נדמה משה לאברהם והך דאמרן הכא יו"ד שמות לא הובא שם:

לפני הקב"ה שנקרא אריה נ"ן אריה בחדש תמוז שמזלו אריה ומחרב ביהמ"ק שנק' אריה ומושל ביאודה שנקרא אריה. הרי כאן ה' שנקראו אריה ועל זה קשה דבפרקי ר"א פ"ו והכי מפורש בס' יצירה פרק ה' דתמוז מזלו סרטן ובאב הוא דמזלו אריה וזה פירשו לענין התשו' אחורי ארי ולא אחורי אשה עיין בס' חמדת ימים ועיין בגטין פ' הנזיקין ובמדרש איכה ונ"ל דהוא ט"ס וצ"ל בחדש אב.

אתה הוכחת לעבדי איוב בחזון אף אני משלח לנביא שיוכיח ויפרע מבית אביך בחזון חזון עובדיה. והיינו כמו שהתחיל המאמר לשונא ולאוהב בפי מעשיו וכונה אתה לא דמית היות כמו אביך להיות אוחזין מעשה אבותיהן בידיהם ויסרת בחזון גם אני לאביך אעשה דמזרעו יבא עובדיה נביא שלא דימה לעשו והוא שלא כדרך העולם דמעשה אבות יעשו בנים הפך העולם דזרעו כמוהו דברא כרעא דאבוה והתולדה גורמת וק"ל.

פרק נו

כתובים מסרקין גופן של ישראל ונוטלין ממונן. וזה הפך הדין דאין אדם לוקה ומשלם דקים ליה בדרבה מיניה אך גם זו לטובה לישראל דעי"ז כדי להלבין עונותיהם של ישראל לגמרי כשלג ילבינו וכדי לטהר אותם לגמרי והייתם נקיים לא יספיק באחת וצריך שתים וכמ"ש המפרשים ז"ל וגם דהם שלוחי המקום ב"ה דבד"ש איכא תרתי לנקו' עונם וזה דקים ליה בדרבה מיניה הוא בב"ד של מטה (עיין למוה"ר סבא יקירא ז"ל בס' אברהם במחזה בב' דרושים בזה.)