אבי הנחל/ויחי

סדר ויחי

פרק פ"א

תורה אין זו שלך בלעם הוא אומר אראנו ולא עתה והוא הולך רכיל. עיניך תראנה לעיל פ"ך ומ"ש שם ועוד בפ"כ מה שחידשתי בס"ד ודוק היטב.

בשעה שהצדיקים נפטרים מן העולם אינן מצוין לבניהם לא ע"י ממון ולא ע"י נכסים אלא בשביל יראתו וכן אתה מוצא בדוד אף יעקב. ולפי"ז יוצא לנו עוד טעם אחר על מ"ש בתחילת הפרק דעשו לא עשה צוואות לבניו דיהבי טעמא כי המצוה שכיב מרע ועשו בריא אולם ומעותד שיהרגוהו ואינו יודע כי הוא בהיסח הדעת כיע"ש הנה כפי סיום הפרק נעוץ סופו בתחילתו דעשו מא בעי גביה יר"ש אם לא ממון והרי ממון ונכסים כיון דידע איניש בנפשיה דאומנותו גנוב ורצוח ונאוף הרי הוא עלול להיות נהרג עפ"י המלכות והרוגי מלכות בדיניהם נמי נכסיהם למלך ובפרט על גנבה וכיון דהממון הוא יודע דהכל חמס וילך למלך ואינו שלו מה יצוה אפי' על ממון גרידא. לעומת זה יעקב מלבד דצוה על יר"ש ביקש לגלות מה יהיה בקץ הגאולה ונסתם ממנו ואהני זה דלמה ששינו מפני ד"ש אביך צוה לפני מותו אנא שא נא לפשע אחיך יאמנו דבריהם לתלות דידענו שהיה לו לדבר ונסתם ממנו ואפשר דגם זה היה אומר ויש רגלים לדבר ודוק. ומ"ש ואף יעקב אפשר לפרש דלא תימא דוקא דוד לשלמה בשביל ב"ש דערערו ח"ו כל האומר דוד חטא כדאמרה היא שלא יאמרו אמו גרמא לו כשיסרתו אמו לשלמה א"נ בשביל דתכון מלכותו ולא יאבד המלכות כמו שהיה לרחבעם בנו אך אדם אחר אינו נזהר בזה, לכן אמר ואף יעקב.

פרק פ"ב

נביאים ראשית אוני שמיום שנולדת שמא עולה לראובן לגג וימות שמא ירד למטה ויפול. אפשר דכיוין בזה לאפוקי הסברא דהביא הריב"ש דאין מתאבלים על הבן הבכור דהרי כשאני לעצמי הן בעודך חי ובריא ראשית אנינות שלי במחשבה שמא יעלה בגג או ירד מהסולם ואצ"ל האבלות והבכיה במיתתו. וראיתי למהרש"י ולהרב צמח דוד דק"ך ע"ד שנתקשו בל' המדרש והוא תימא שלא ראו האג"ב [האגדת בראשית] הלזה וצ"ע.

שמן טוב הוא עושה והוא מקריב שמן זית שנא' והוא יתן מעדני מלך. נראה פשוט דלא על האכילה דהוא מטובל בשמן דהגם דימצא שמן זית יותר טוב משמן שקדים ושומשמין הנה רוב העולם לאכילה חוץ מדגים יותר משובח שמן שומשומין או שקדים וכיוצא אל הכונה על המשיחה דמלכים נמשחין בשמן המחשה א"נ כלפי מעלה שמן למנחות ולהדלקת המנורה לביהמ"ק ולכך נקט והוא מקריב אע"ג דלא לאורה ולא לאכילה הוא צריך לכבוד מלכו של עולם עושין ק"ו ב"ב של ק"ו מטרחת לאברהם בסעודת המלכים

פרק פ"ג

כתובים אזן שומעת תוכחת חיי בקרב חכמים תלין הוי שמע אלי יעקב. הכונה בזה עמ"ש ז"ל בפ' דמביא בתר הכי ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל דיעקב הבעה"ב שאינן יודעין את התורה ושומעין לת"ח ומטין אזן להקשיב לכל דבריהם.

אותם שבכל שנה ושנה קוראין אותי שנ' כוס ישועות אשא וגו' צרה ויגון אמצא. נראה דט"ס יש בזה וצ"ל בכל מידה ומידה כלשון חז"ל בכל מידה ומידה הוי מודה לו דהביאו מהני קראי דכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה והביאו נמי חסד ומשפט אשירה ומקרא באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר וכדאיתא בברכות כיע"ש.

אתה פקדת על היתומים וכו' הכא מביא מעובדיה ומיצחק ומיוסף בדורו. לפי המאמר שהבאתי בקונט' זל"ח ח"ב ס' שמות פ"א ושם במגילת אסתר פ"ו הוא דאדרבא הקב"ה מנחם את ישר' דאינן יתומים וזה בעצמו פירשו ביצחק כיע"ש ודוק.

כמה נתייגעו מ"ה להטיל שנאה ביני לבין המקום. עיין מה שפירש מוה"ר ולע"א דק"ן ע"ב ע"ש דפח"ח דברי אלהים חיים.

חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי