ביאור:א = אל האושר - התחלת המסע

(הופנה מהדף Tnk1/ktuv/thlim/th-119a)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




תהלים קיט, בית א (פסוקים 1-8):

"1 אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ--    הַהֹלְכִים, בְּתוֹרַת ה'.

2 אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדותָיו;    בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ.

3 אַף לֹא-פָעֲלוּ עַוְלָה;    בִּדְרָכָיו הָלָכוּ.

4 אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ--    לִשְׁמֹר מְאֹד.

5 אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי--    לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ.

6 אָז לֹא-אֵבוֹשׁ--    בְּהַבִּיטִי, אֶל-כָּל-מִצְוו תֶיךָ.

7 אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב--    בְּלָמְדִי, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.

8 אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר;    אַל-תַּעַזְבֵנִי עַד-מְאֹד."

כמעט כל פרק קיט מדבר אל ה' בלשון נוכח; אך בתחילת הפרק יש שלושה פסוקים שמדברים על ה' בלשון נסתר. חמשת הפסוקים הבאים בבית הראשון מדברים אל ה', כמו כל שאר הפרק, בלשון נוכח. הבית הראשון בפרק מתחלק, לפי זה, לשני חלקים: 

  • פסוקים 1-3: "
"אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ - הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'. אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדתָיו; בְּכָל-לֵב יִדְרְשׁוּהוּ. אַף לֹא-פָעֲלוּ עַוְלָה; בִּדְרָכָיו הָלָכוּ" " - בפסוקים אלה, המילה החוזרת היא "אשרי" - צורת הריבוי של "אושר"; האות "א" מתארת כאן את האושר שזוכים בו ההולכים בתורת ה'.
  • פסוקים 4-8: "אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ--    לִשְׁמֹר מְאֹד. אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי - לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. אָז לֹא-אֵבוֹשׁ --    בְּהַבִּיטִי אֶל-כָּל-מִצְו תֶיךָ. אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב--    בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. אֶת-חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר ; אַל-תַּעַזְבֵנִי עַד-מְאֹד" - בפסוקים אלה, מופיעות 4 מילים שמתחילות באות "א" שמציינת עתיד מדבר ( "אחלי" = אבקש ואתפלל ; "לא א בוש"; " א ודך"; " א שמור"); האות "א" מתארת כאן את מה שהמשורר מתכוון לעשות בעתיד.

בית א, הבית הראשון במזמור קיט, מתאר את תחילת מסעו של המשורר אל התורה:

  • בפסוקים 1-3, המשורר עומד מן הצד, מתבונן באנשים ההולכים בדרך התורה ושומרים את עדות ה', ורואה עד כמה הם מאושרים (א=אשרי) - למרות שאינם עושים כל עוול; הם מאושרים "בלי פרוטקציות". ייתכן שהוא מקנא בהם, ורוצה גם הוא להיות מאושר כמותם, ולכן הוא מחליט ללכת בדרכם -
  • ובפסוקים 4-8, המשורר פונה אל ה' ומצהיר על כוונותיו (א=אעשה): הוא מתכוון לשמור את פיקודי ה', הוא יתפלל ויבקש מה' שיעזור לו בדרכו החדשה, שלא יתאכזב ולא "יתייבש" באמצע הדרך; הוא מבטיח להודות לה' על כל הצלחה בלימוד משפטי ה'; הוא מתחייב בכל מקרה לשמור את החוקים - אך מבקש מה' שלא יעזוב אותו גם אם ייכשל.

המשורר רוצה להיות מאושר, והוא יוצא לחפש את האושר בדרך התורה. מה ימצא? נראה בהמשך.

המשך המסע - באות ב

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119a