תנחומא על סדר ויבא יעקב שלם

סדר ויבא יעקב שלם



ה.    [ עריכה ]
ותצא דינה בת לאה. ילמדנו רבינו מהו שתצא אשה בעיר של זהב בשבת, כך שנו רבותינו לא תצא אשה בעיר של זהב ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה, ואם יצאה בהן לר"ה חייבת חטאת (בשבת קא מיירי שאינה חייבת) אבל לתוך חצרה פטורה רבנן אמרי אף בחול אסור לצאת בהן לר"ה מפני שהעם מסתכלין בה ופגם הוא לאשה, שלא נתנו תכשיטין לאשה אלא שתהא מתקשטת בהן לתוך ביתה שאין נותנין פרצה לפני הכשר ביותר לפני הגנב, אמר רבי שמואל בר נחמני ראה מה כתיב באיוב (איוב, לא) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה, ראה צדקתו של איוב ומה בתולה שאדם רשאי להסתכל בה שמא ישאנה לעצמו או ישאנה לבנו או לאחיו לא נסתכל בה, באשת איש על אחת כמה וכמה, לכך צריכה אשה להיות יושבת בתוך הבית ולא תצא לרחוב שלא תכשל עצמה ולא תביא מכשול לבני אדם ונמצאו מסתכלין באשת איש א"ר יהודה בר שלום תדע לך שכך כתיב (בראשית, א) ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה, וכבשה כתיב האיש כובש האשה, ואין האשה כובשת האיש, האיש כובש את הארץ, ואין האשה כובשת את הארץ, שלא תצא ותגרום תקלה לעצמה, שהרי דינה בת יעקב בשביל שהיתה רגילה פדרנית גרמה תקלה לעצמה, מנין ממה שקראו בענין ותצא דינה:


ו.    [ עריכה ]
ותצא דינה בת לאה, זש"ה כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים, מה), א"ר יוסי כשהאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית ראויה להנשא לכהן גדול ותעמיד כהנים גדולים שנאמר כל כבודה וגו', אם תכבד עצמה בתוך הבית, ממשבצות זהב לבושה, תנשא למי שכתוב בהן ושבצת הכתונת שש, א"ר פנחס הכהן בר חמא בזמן שהיא צנועה בתוך הבית, כשם שהמזבח מכפר כך היא מכפרת על ביתה, שנאמר (תהלים, קכח) אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, ואין ירכתי אלא מזבח שנאמר ושחט אותו על ירך המזבח (ויקרא, א), דבר אחר אשתך כגפן פוריה אימתי היא כגפן פוריה בזמן שהיא בירכתי ביתך, ואם עשתה כן בניך כשתילי זתים, תעמיד בנים נמשחין בשמן המשחה סביב:


ז.    [ עריכה ]
ותצא דינה בת לאה, ולא בת יעקב היא, תלאה הכתוב באמה, מה לאה יוצאנית אף זו יוצאנית, ומנין דכתיב ותצא לאה לקראתו (בראשית, ל) אמר יחזקאל הנה כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה בת אמך את וגו' (יחזקאל, טז) לראות ליראות בקשת לראות ונראה שנאמר וירא אותה שכם בן חמור, ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הלך לו אצל יעקב, א"ל הרבו עלי מאד מהר ומתן אני יודע שאברהם זקינה נשיא היה ואני נשיא הארץ, א"ל לא נשיא נקרא אלא שור שנאמר (בראשית, יח) ואל הבקר רץ אברהם, ורב תבואות בכח שור, ואתה חמור, וא"א לחרוש בשור ובחמור דכתיב (דברים, כב) לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, והנביא צווח לרעתך את מבקשה שנא' (מלכים ב, יד) החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבור חית השדה ותרמוס את החוח, החוח זה חמור שלח אל הארז אשר בלבנון זה יעקב שנמשל כארז שנאמר כארז בלבנון ישגא (תהלים, צב), תנה את בתך לבני לאשה שא"ל שכם בני חשקה נפשו בבתכם וגו', ותעבור חית השדה אלו בני יעקב שנמשלו כחיות (בראשית, מט) גור אריה יהודה דן גור אריה, כלביא שכן, נפתלי אילה וכן כלם, ותרמוס את החוח שנאמר ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר, כיון ששמעו בני יעקב ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד וגו' ויאמרו לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחותנו וגו' לכו ומולו עצמכם, הלכו ומלו עצמם שנאמר וישמעו אל חמור ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים הנביא צווח וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו (הושע, י) וכחכי איש גדודים זה יעקב שנקרא איש תם שהיה מחכה בניו הבאין מן הגדוד, חבר כהנים זה בניו שנקראו ממלכת כהנים, דרך ירצחו שכמה למה כי זמה עשו כשבאו התחיל יעקב לומר לשמעון ולוי עכרתם אותי וגו', א"ל הקב"ה אל תירא כי אין בריה מזיקך שנאמר ויהי חתת אלהים: