תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני - 7 - השוללים והמתנגדים לתוכנה חופשית

תוכנה חופשית וקוד פתוח בארגון - חקר ארועים - פרק שני – השוללים והמתנגדים לתוכנה חופשית

2.7. השוללים והמתנגדים לתוכנה חופשית יש שני סוגי קבוצות המתנגדות לתוכנה חופשית. הקבוצה הראשונה היא האידאולוגית. קבוצה זו טוענת שהאידאולוגיה של קהילת המפתחים מסוכנת, חסרת תכלית או שהיא עתידה לקרוס. כלומר, גם אם נניח כי היום הכל טוב ותקין, הקהילה הזו תקרוס בשל סיבות פנימיות מאבקי כוחות פנימיים, חוסר תמיכה של משתמשים. מבחינה אידאולוגית מנסים להדביק לסטלמן את התווית של קומוניסט או אנרכיסט, שתי תוויות שנחשבות מסוכנות מאוד בדעת הקהל האמריקאית (סטלמן עצמו מכחיש כי הוא תומך בשתי אידאולוגיות אלו). מדוע מדברים על קומוניזם? מפני שאידאולוגיית חופש הביטוי מדברת על חלוקת העושר של הידע. הרעיון הבסיסי של שיתוף הידע בין אנשים שונים, מקבל תווית של קומוניזם (לכאורה, ירצה הקפיטליסט לשמור את הידע לעצמו ולהרוויח מכך כסף). משתף הידע תורם עבודה לצורך יצירת הידע אך ברוב המקרים, אינו מקבל תשלום תמורת העבודה. יש הטוענים כי התנועה תקרוס מאליה, משום שתנועות של מתנדבים ומשתפים לעולם לא הצליחו בהיסטוריה. ראיה לכך היא הקומוניזם שדגל בשיתוף אך קרס בעצמו. על פי טיעון נוסף, שמשפיע על חברות מסחריות, אם אתה מפתח פרויקט פתוח, גם המתחרה שלך יודע בדיוק מהי רמתך ומהן החולשות שלך (מבלי צורך שיחשוף את תכניו הוא). הקבוצה השנייה של המתנגדים היא האינטרסנטים. קבוצה של בעלי אינטרסים שהתוכנה החופשית פוגעת ביכולתם להרוויח כסף. מניעם הוא כלכלי. נהוג לדמות שבראש האינטרסנטים הללו נמצאת חברת מיקרוסופט משום שהיא יכולה להפסיד יותר מכול. מאחר שאין קבוצה מוגדרת של מתנגדים, נתייחס לכל מתנגד מהמניע הכלכלי בנפרד. שכשלו. דוגמאות ידועות של חברות: FOS או פרויקטים של FOS יש גם חברות שסמכו על המתנגדים נסמכים גם על .GNU HURD, Xanadu : ובפרויקטים Eazel, Lutris, ArsDigita . FOS- לקחים מכישלונות אלו במסעם להניא לקוחות פוטנציאליים משימוש ב את דעתו שבתוך זמן [Fitzgerald (2003b)] בכנס שנערך ביוני 2003 בנאפולי חשף ד"ר פיצג'רלד Beaumont קצר יתמוטט כל הפיתוח (ד"ר פיצג'רלד גם כתב את חקר המקרה של בית החולים בפרק הרביעי). לדעתו, יש מעט מדי מפתחים שיצטרכו לתמוך בפרויקטים רבים, ולכן כמה ייכשלו. ככלל, השיתוף הזה ייפסק בשל אינטרסים מנוגדים שיש באופן טבעי לאנשים וארגונים רבים. 2.7.1 מתנגדים אידאולוגיים [Bezroukov (1999), (2000)] עיקר ההתנגדות האידאולוגית מקורה בכתביו של בזרוקוב בזרוקוב הוא דוקטור למדעי המחשב, והאתר מכיל "עצות" www.softpanorama.org- ומופיעה ב ונושאים שסטודנטים הלומדים מדעי המחשב צריכים להיות בקיאים בהם. דף הפתיחה מכיל את “Softpanorama: (slightly skeptical) Open Source Software Educational : הכותרת בנושא אחד הנושאים המרכזיים באתר הוא גישה "סקפטית" בכל הנוגע לנושא של קוד פתוח .Society” ובמיוחד ביקרות אישית על סטלמן וריימונד . - 44 - גישתו הראשית היא בחינה ביקורתית של כל נושא, כולל קוד פתוח. כלומר, אם תוכנה נעשית בקוד פתוח, אין היא בהכרח טובה (הוא מצטט גם את סטלמן שטוען שעדיף להשתמש בתוכנה חופשית גרועה, מבתוכנה קניינית טובה). לאחר שבחן לעומק את נושא הקוד הפתוח, הגיע אותן שפות שקל ,Scripting languages - למסקנה כי הדבר החשוב בתנועת הקוד הפתוח הוא ה להעבירן בין פלטפורמות, קל להבין את התוכנה שביקש המחבר ליצור. כיישום של מערכת הפעלה כעדיף הרבה יותר Solaris Kernel- כטובה יותר מגנו/לינוקס ואת ה FreeBSD- הוא רואה את ה על כל ליבה אחרת שסקר. הוא גם תומך במספר נושאים אחרים, אך זה לא יוצג במחקר זה, כיוון שהנושאים שבהם הוא תומך כבר נסקרו. נציין רק שהוא גם משבח את כל מי שמבקר נושאים דוגמה אמיתית לאדם שכותב תוכנה Donald K. Knuth אחרים. הוא רואה בפרופסור ואלגוריתמים, (במיוחד שלושת ספרי האלגוריתמים שמשמשים בסיס למדעי המחשב זה שלושה עשורים) במסגרת פתוחה, ונותן לציבור ליהנות ממחקרו, ללא האגו טריפ של אנשי קוד פתוח אחרים. אחד המוטיבים החוזרים של הביקורת הוא אישיותם של האנשים המרכזיים, ובהם הוא גם תולה חלק מכישלון התנועה. ביקורת על טורבלדס: סטודנט מוכשר שהצליח לכתוב קרנל ברמה טובה, אך אחר כך הכול התדרדר. עם הזמן, חלק ממעריציו ולבסוף גם הוא עצמו מאמינים כי יצירת מופת זו היא שתביס את מיקרוסופט. הוא ותומכיו בטוחים שהם טובים יותר, ולכן יביסו את ענק התוכנה. עדיף היה שיתרכזו במה שהם טובים יותר, שיפור תוכנה, במקום לנסות להיכנס למשחקים של שליטה. פיתוח הקרנל הוא לכאורה דמוקרטי, אך בפועל כל קבוצת פיתוח הקרנל נשמעת אך ורק טוען בדיוק ההפך, הסיבה [Moody (2001)] ולטורבלדס, ולמעשה הוא השולט היחיד (מודי 386 , הצליחו פחות מגנו/לינוקס היא רק בשל אישיותו BSD למשל קבוצת Unix שתוכנות כמו החיובית והמשתפת של טורבלדס, שקיבל עצות רבות של אחרים ומימשן, ולכן יישם תוכנה טובה יותר). ביקורת על סטלמן: אדם אנרכיסט ומנותק מהחברה שמאמין באידאלים של טוב וחלוקת עושר עולמית. מאחר שהוא יודע לכתוב תוכנה, האנרכיזם שלו משתלב בנושא תוכנה להמונים. מרכיבי אישיותו דומים למנהיגים מתנזרים בעלי אידאולוגיה מוחלטת, אין להם פשרות בדרכם ולכן הם Prince Kropotkin מאמינים בחיי סיגוף. מבחינת אנרכיזם, רעיונות השיתוף שלו דומים לאלו של הרוסי – השיתוף בין הפרטים יביא לשגשוג הכלל. מאחר שכל מהותו היא תנועת הגנו, הוא שכתב, Emacs- מחמיץ נקודות שבהן האידאולוגיה כושלת ולא מספקת תשובות. אם נבדוק את ה מורכב מאוד עד שב -1995 נעשה Emacs- נראה דוגמה של בעייתיות התפיסה. עץ ההתפתחות של ה הקלאסי GNU Emacs- שהיום הוא המקובל יותר. ה Xemacs- שהביא ליצירת ה (Fork) פיצול מאבד משתמשים בקצב מהיר. ביקורת על ריימונד: ריימונד חושב שבעזרת תוכנת קוד פתוח הוא יביס את כל עולם התוכנה המסחרית. כלומר, כל פרויקט קוד פתוח יכול לשמש תשובה יחידה לשוק מתחרה של תוכנות מסחריות, ומאחר שלכאורה קוד פתוח נחשב "חותמת איכות", הקוד הפתוח ישלוט. אם למשל, של קוד פתוח יכולה ERP יש ארבעה מתחרים עיקריים, הרי שכתיבת ERP בעולם תוכנות - 45 - להשתלט על השוק ולדחוק את כל השאר. שחצנותו מתגלה גם בראיונות לעיתונות. הוא פשוט מאמין שהוא יודע לתכנת טוב יותר מכל האחרים. ריימונד מאמין שקישוריות באמצעות האינטרנט (ובמיוחד בדואל) טובה יותר מכל קישור אחר, ולכן מונעת כל בעיות תקשורת בין מפתחים, ולכאורה נזכה לשיתוף פעולה מושלם. ככל שנוסיף שותפים לפרויקט, תגדל התפוקה כבר טיפל בו, וגם עידן האינטרנט לא שינה את [Brooks (1995)] הליניארית (נושא שברוקס האמיתות הבסיסיות של ביצוע פרויקטי תוכנה). ריימונד אחראי לאמרה שכל השגיאות שטחיות כאשר יש מספיק בודקים, אך הוא שכח לציין כי שגיאות באינטגרציה קשות יותר לאיתור. ריימונד ,Brooks’ Law- במאמרו תוקף את היהירות של ריימונד בנוגע ל [Jones (5/2000)] ג'ונס כזכור, בספרו הקלאסי .“The more the marrier the rule in an open source project.” טוען כי על פיתוח תוכנה למחשבים מופיעה הטענה שאם מוסיפים מתכנתים [Brooks (1995)] של ברוקס לפרויקט שמפגר בלוחות זמנים, יתארך הפיגור עוד יותר. הדרך הנכונה להילחם בפיגור היא צמצום המשימות. ריימונד טוען כי בעידן האינטרנט ובמסגרת הקוד הפתוח, כלל זה אינו חל. ג'ונס מזכיר את אחת הבעיות הנפוצות בפרויקטים של קוד פתוח, היעדר לוח זמנים. ואכן, אינו Brooks’ Law בהיעדר לוח זמנים אין פיגורים אך פרויקטים לעיתים לא מסתיימים ולכן רלוונטי, אך בשל סיבות ה"גאוניות" של ריימונד. עם זאת, יש נטייה יותר לציית ללוחות זמנים כאשר נקבע אחד כזה. המחבר מדבר נגד מסקנות רבות של חיבורו (לאחר מכן ספר) [Eunice (1998)] במאמר של אוניס וגם נגד חלק מהעובדות. קודם כול “The cathedral and the Bazaar“ - המפורסם של ריימונד הוא תוקף את הגוון הסוציאליסטי-אנטי קפיטליסטי של החיבור ומכוון את הוויכוח לעובדות. העובדה שמערכת הפעלה הצליחה בקוד פתוח, אינה פירושה שמערכת הפעלה מסחרית תיכשל גם אם השתמשה בשיטות פיתוח אחרות לגמרי. ריימונד מערב שיטות פיתוח ומתודולוגיות טכניות ומסיק מהן מסקנות מוסריות. קשה לחפות על חוסר התכנון הראשוני בפרויקט קוד פתוח עם איכות קוד גבוהה – כאשר אין מטרה ברורה, גם תוכנה טובה תיכשל. לא כל הפרויקטים של הקוד הפתוח מצליחים. למעשה אחוזים גבוהים מהפרויקטים נכשלים. המתנגדים אינם אומרים למיקרוסופט שכל התוכנות מתוצרתה שגויות, גם עם כל השגיאות, עדיין יש אחוז גבוה של קונים שחוזרים ומשתמשים במוצריהם. העובדה שלמיקרוסופט שליטה רבה וקול אחיד היא מאפיין של הצלחה מסחרית. ריבוי הקולות בקוד הפתוח אינו מעיד בהכרח על תוכנות טובות יותר. התנהגויות בדומה לקוד פתוח קורים גם במיקרוסופט: 1. הם משחררים תוכנה מהר, ומקבלים תגובות של השוק. 2. הם משפרים תוכנה על פי תגובות של לקוחות, וכך גם בחלק מהפיתוחים. 3. שחרור מהיר של תוכנה, אכן מלא שגיאות, אך מאפשר לבדוק (מוקדם יותר) אם המוצר אכן מתאים לצרכים. 4. תוכניות בדיקת האלפא והביתא הן מקיפות ומעידות על שיתוף פעולה נרחב עם הלקוחות. - 46 - 2.7.2 אמצעי התנגדות של מיקרוסופט עד לא מזמן היו אנשי הגנו/לינוקס שוליים, אפילו פחות ממשתמשי אפל (בשנת 2002 עברו מספר התקנות הגנו/לינוקס את אפל). הבעיה העיקרית בקבוצה של הגנו/לינוקס היא שלא ניתן "לטפל" בהם. עד היום היו למיקרוסופט שלוש דרכים עיקריות לטיפול במתנגדים: נקנתה Office 1. הדרך הכלכלית: קניית מתחרים אמיתיים או פוטנציאליים (חבילת תוכנות מחירי היצף (כך טיפלו .(SQL*Server לשרטוטים, בסיס הנתונים Visio ברובה, תוכנת ,(Netscape, Delrina- ב הנוכחי) שיכולים לרושש כל עסק בינוני ומטה. Lindows) 2. צעדים משפטיים במסגרת המאבק המסחרי תדגיש :FUD (Fear, Uncertainty, Doubt)- 3. טכניקת ה מיקרוסופט כי הגוף שכנגד חסר בסיס כלכלי, מפר פטנטים או זכויות של אחרים, יכולתו הטכנית דלה, מוצריו אינם אמינים ועוד. אין גוף מרכזי שאפשר לקנות (גם :(FUD בתוכנה חופשית לא ניתן לטפל באמצעים אלו (מלבד אם יקנו מפיץ גנו/לינוקס הרי ששלושה נוספים יכולים לפתוח עסק ביום המחרת), אין אפשרות של מחירי היצף במערכות הפעלה מאחר שזהו המשאב העיקרי שלהם, אין גוף מרכזי שאפשר מנסה נשק זה). SCO Group לתבוע (אף על פי שבשנת 2003 חברת אמצעי נוסף הוא הזכרת החולשות של גנו/לינוקס, למשל. אנשים שכן נוח להם לעבוד במערכת הפעלה חלונות, יהיה גנו/לינוקס קשה יותר לשימוש, בשל מספר סיבות: תוכנות אלו נבנות על ידי מתכנתים ולרוב לשימושם של מתכנתים. – FOS 1. אין גימור בתוכנות לכן המשתמש הממוצע, אותו אדם שחלונות מספקת את צרכיו, נתקל במסגרת תוכנות אלו באפשרויות בחירה רבות שאינן מעניינות אותו, והוא דווקא היה מעוניין שיבחרו למענו. בגנו/לינוקס צריך להחליט מהו שולחן העבודה, מהו הדפדפן, מהי מערכת הקבצים, כיצד ינוהלו ההדפסות. כל הדברים הללו קיימים בחלונות ללא צורך בהתערבות המשתמש. רק משתמש מתוחכם יותר מבצע בחירות. יצרני חומרה רבים מייעדים את מוצריהם קודם כול לתאימות לחלונות. – Driver- 2. חוסר ב וכך מבטיחים Microsoft certification המקפידים יותר שביניהם, דואגים גם לשלם ולקבל שייכללו במסגרת חומרה שבאישור מיקרוסופט, חומרה שחלק מהלקוחות מעדיפים לגנו/לינוקס, חלק קטן אחר Driver (לכאורה, תקן). רק לחלק קטן מהיצרנים יש פיתוח של משחרר מפרט, ואז אנשי פיתוח כותבים במקום היצרן. לסיכום: התקנת חומרה בגנו/לינוקס יכולה להיות סיפור ארוך כאשר בחלונות זה יכול לארוך שניות ספורות. 3. בחירת הפצת גנו/לינוקס – מהי הבחירה המתאימה יותר לארגון או לאדם פרטי מסוים? יש תשובות רבות לשאלה זו. למיקרוסופט יש תמיד תשובה אחת, זה מצמצם את טווח ההחלטה, ולכן קל יותר למימוש. 4. כולם מכירים את מיקרוסופט, הרבה פחות מכירים את גנו/לינוקס. אם כן, מדוע להשתמש בבחירה הנדירה כאשר ניתן להשתמש בבחירה השכיחה? - 47 - 2 אמצעים כלכליים .7.2.1 אם ננסה להבין את המניעים להתנגדות, נגלה את העיקרון הבא. האיום שמהווה קבוצת התוכנות פוגעים בליבת העסקים של מיקרוסופט. (Office החופשיות (בעיקר מערכות הפעלה ומוצרי .OEM מיקרוסופט היא יצרן תוכנה בלבד. מוצרי החומרה הם מוצרים על פי מפרט שמיוצרים הוא ממוקד מאוד: [Lettice (2002)] מודל ההכנסות של מיקרוסופט רווח תפעולי של 2.48 מיליארדי דולר על הכנסות של – Windows, Clients מערכות קצה 2.89 מיליארדים. רווח תפעולי של 1.88 מיליארד דולר על הכנסות של 2.39 מיליארדים. - Office חבילות רווח תפעולי של 519 מיליון דולר על הכנסות של 1.52 מיליארד. - Windows שרתי הפסד של 97 מיליון דולר, הכנסות של 531 מיליון. – MSN קבוצת הפסד של 33 מיליון דולר, הכנסות של 17 מיליון. - Windows CE/Mobility מערכות הפסד של 177 מיליון דולר, הכנסות של 505 מיליון. - (X-box, PC games) מערכות בידור ביתי מערכות למחשוב עסקי - הפסד של 68 מיליון דולר, הכנסות של 107 מיליון. מכאן ניתן לראות שליבת העסקים היא: מערכות שולחנות (חלונות למשתמש קצה, מיכון משרדי, שרתים). שלוש קבוצות אלו עומדות מול מתקפה ישירה של תוכנות חופשיות (מערכת הפעלה כתוכנות משרדיות). אם Star*Office, Open Office גנו/לינוקס לתחנות קצה ושרתים, תוכנות תתנהל תחרות עם מוצרים אלו, תיאלץ מיקרוסופט לעבוד קשה כדי לשכנע את לקוחותיה לשלם כסף, בעוד שתמורת תשלום זהה (לרוב, פחות) אפשר לקבל תוכנה איכותית לא פחות, המותאמת לכל לקוח. FUD (Fear, Uncertainty and Doubt)- 2 אמצעי ה .7.2.2 מופנים לפרטים ולארגונים כאחת. חלוקת האמצעים: FUD אמצעי הפעלת לוביסטים ועיתונות. איום בהפעלת סנקציות אמריקאיות על ארצות חוץ (למשל הכללה ברשימת הארצות המפירות זכויות יוצרים, רשימה של משרד המסחר האמריקאי שכולל סנקציות) . ולאחר מכן AdTI (Alexis de Tocqueville), Gartner, IDC מימון סקרים על ידי חברות ייעוץ להציג תוצאות אלו כסקר אנליסטים אובייקטיבי. מתן הנחות משמעותיות במוצרי תוכנה, בדרך כלל תוך הדגשת הצד הכספי של מעבר לתוכנות YY תרמה תוכנות בשווי XX לדוגמה, כל הכותרות באמצעי התקשורת של "חברה .FOSS מיליוני דולרים למוסדות חינוך ומשרדי ממשלה", גם אם ברור שיש כאן שימוש במחירי היצף. - 48 - במאמרו מתאר, באופן ציני, חלק מאמצעי השכנוע של חברת [Sterling (8/2002)] סטרלינג מיקרוסופט: כדאי לך להצטרף אלינו, הרי כולם כבר עשו .–Branding and Reputation 1. שימוש במותג כך. כל מוצרינו ותיקים ואיכותם גבוהה, פשטו תעשה מה שכולם עושים. אל תקשיב לכל הסטנדרטים האחרים, אנחנו .Standards-setting – 2. קביעת סטנדרטים החזקים ביותר בשוק, ואנחנו קובעים את הסטנדרטים. כל השאר יצטרפו אלינו במהירות. והסברה, כי שימוש בכל מוצר FUD- שימוש ב .Expectation management – 3. ניהול ציפיות שאינו שלנו יכול לגרום לך נזקים בלתי משוערים ואף לקלקל את היחסים הטובים עמנו. חוץ מזה, אתה תהיה הראשון שינסה זאת, ולכן קרוב לוודאי תיכשל ביישום. אני אוסיף עוד אפשרויות וכלים שרק תרצה, כדאי לך .Creeping featuritis – 4. תוספת זוחלת להישאר איתנו. אנו לא מוכרים .Sell the organization, not the information – 5. מכירת הארגון ולא המידע ביטים במחשב, אנו כאן בשביל התמונה בכללותה. אנו כבר הפכנו לחלק בלתי נפרד מההנהלה שלך, ולמעשה מוטב שכל תקציב ההוצאות שלך ינוהל אצלנו. תמיד תוכל לקנות גרסה דוברת .Dubbed local versions – 6. שימוש בגרסאות מקומיות אנגלית, אך הארגון שלך דורש גרסאות מקומיות ומתורגמות, רק אנו יכולים לספק זאת.