<< · שערי תשובה · א · מח · >>
העיקר הי"ח היות חטאתו נגדו תמיד. כי ראוי לנפש החוטאת לזכור ענינה תמיד ואל תשי (פי' תשכח) אותם לקץ ימים, ומלבבו לא חטפו עד בוא חליפתו. כענין שנאמר (תהלים, לא): "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד". והעיקר הזה יתבאר בשער השלישי:
